Page 464 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 464
Pg: 464 - 15-Front 21-11-17
מרדכי ואתחנן ברכת דסת
ואשר יראה בעה"י ,שאין "הוספה" או "גירעון" ,אלא אלו ,אשר בהוספתם ,או
בגריעותם ,יצרו מציאות חדשה ,מוספת או חסרה .ואין הדברים אמורים ,כמובן ,אלא
כשהמציאות הקודמת בטלה ,והינה קיימת רק כשהיא חלק מן המציאות החדשה,
ה"מוספת" או ה"גרועה".
לכן ,כשהמדובר הוא בהוספה או גרעון על מרכיבי ה"חפצא" ,כמו בתפילין או בציצית,
נוצרים ,ה"הוספה" או ה"גירעון" ,על ידי חפצא של תפילין או ציצית ,המורכבים ,ביותר
או בפחות ,ממספר מרכיבי החפצא.
ואילו כשהמדובר הוא בתוספת או גירעון על "חובות" עשיית המצוות [לא על מרכיבי
ה"חפצא" של המצוה] ,נוצרים ה"הוספה" או ה"גירעון" ,על ידי הוספה או ביטול של
הציוויים [המצוות] עצמם.
ולכן ,בהוספה או בגירעון מסוג זה ,אין נאמרים הלאוין ד"בל תוסיף" ו"בל תגרע" ,אלא
בגוונא ש"הוסיף" ,או ביטל ,חלק ממצוות התורה ,או מציווייה.
והרי פשוט וברור ,ש"אי קיום" ,או אפילו "עבירה" ,כיון שאינם "ביטול" ,אין בהם
משום "בל תוסיף" או "בל תגרע" .ולא משכחת לה "תוספת" על עצם הציוויים ,או
"ביטול" של מצוות וציוויים ,אלא באמצעות כח מיוחד לחדש את עצם ה"מצוות" או
ביטולן ,שאינו אלא בידי חכמים ,כפי שניתן להם ,במקראות וילפותות ,ד"כל אשר יורוך"
ו"לא תסור".
לכן לא באה שאלתו של הרשב"א הנ"ל ,אלא על "ביטול" מצות עשה שבתורה,
שנעשה על ידי חכמים ,כמו ראש השנה שחל להיות בשבת.
אבל אין הדברים אמורים ,כאמור ,אלא כשחל חלות "ביטול" על עצם המצוה .לא
כשאינו אלא "עובר עבירה" או "אינו מקיים מצוה" ,כמשנ"ת.
ועל קושייתו השיב הרשב"א ,דמכיון שחכמים קיבלו כוחם מן התורה עצמה,
הו"ל תקנותיהם וגזירותיהם ,בכלל עצם התורה ומצוותיה ,שאין בדבריהם לא משום
"תוספת" ולא משום "ביטול" ,אלא קביעת עצם התורה ומצוותיה ,כפי שנתנה להם
התורה ,במה שנאמר "ככל אשר יורוך".
