Page 469 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 469
Pg: 469 - 15-Front 21-11-17
מרדכי טסת ואתחנן ברכת
(מצוה טז) וביראים (שנ"ט) שמנו לאו זה] .הלא לכאורה ,אין הדבר תלוי בידו שלא לשכוח
תלמודו ,כי אף עמל ויגיעה אינם ערובה להעמדת הגירסא ,אלא אך בסיעתא דשמיא,
ומדוע יתחייב על כך.
והביאור בזה בעה"י ,כי אמנם נכון הדבר שאף לאחר ה"יגעת" ,עדיין זקוקים ל"סיעתא
דשמיא" ,לזכות ב"לאוקמי גירסא" .אבל כמו כן נכון הדבר ,שאין "סיעתא דשמיא",
ללא ה"יגעת" .ולא עוד ,אלא שה"סיעתא דשמיא" ,תלויה היא ,במדת ה"יגעת" .ורק
כשתגיע מדת ה"יגעת" אל מילוי סאתה ,תגיע גם ה"סיעתא דשמיא".
והראיה ,היא גם מן הקושיא השניה .כלומר ,אמאי נענש והתחייב בנפשו ,על כך,
שלא היתה לו "סייעתא דשמיא" .הלא מוכח מזה ,שאף "מענק" הסיעתא דשמיא ,תלוי
הוא במדת ה"יגעת" .ומובן היטב ,ששייך ל"התחייב בנפשו" ,על כי לא מילא את מדת
ה"יגעת".
פשוט ,כמו כן ,שאין מענישין על שכחה ,אלא אם כן ,הביא האדם על עצמו ,את
שכחתו ,כגון שלא חזר על תלמודו .אבל כשעשה את שביכולתו ,כגון שחזר ושינן את
תלמודו ,ובכל זאת ,שכח ל"ע ,זהו מצב ,שלכאורה ,לא שייכא ביה לא איסורים ולא
עונשים ,כמובן.
אזהרת "פן תשכח"
ַרק ִהָּׁש ֶמר ְלָך ּו ְׁש ֹמר ַנ ְפ ְׁשָך ְמ ֹאד ֶּפן ִּת ְׁשַּכח ֶאת ַה ְּד ָבִרים ֲא ֶׁשר ָראּו ֵעי ֶניָך ּו ֶפן ָיסּורּו
ִמְּל ָב ְבָך ּ ֹכל ְי ֵמי ַחֶּייָך ְוהֹו ַד ְע ָּתם ְל ָב ֶניָך ְו ִל ְב ֵני ָב ֶניָך (ד ,ט)
בביאור אזהרת הכתוב "פן תשכח את הדברים וגו' ופן יסורו מלבבך" ,דעת הרמב"ן
(כאן ,ובהשגות לספה"מ ,שכחת הלאוין ,מצוה השניה) ,שנצטוינו שלא לשכוח את מעמד הר
סיני ,ולא נסיר אותו מדעתנו ,אלא יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים [ועי' בערוך השולחן
(או"ח סי' ס ,ה) שהשמירה היא בלב ,וקיומה בכל עת על ידי קיום המצוות והחוקים].
אולם ביראים (סי' שנט) מבואר ,שהזהיר הכתוב פן תשכח את התורה ,על ידי שמפנה
לבו לבטלה [וכ"כ בסמ"ק (מצוה צו)" :שלא לפרוש מן התורה דכתיב רק השמר לך וגו',
ביושב ומסיר מלבו הכתוב מדבר" עכ"ל .גם רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג) ,בבואו
למנות את העבירות התלויות במחשבה שיש בני אדם שנכשלים בהם ,מנה (במאמר כח)
