Page 470 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 470

‫‪Pg: 470 - 15-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫ואתחנן‬                      ‫ברכת‬  ‫תע‬

‫לאו זה של משכח בתלמודו‪ .‬וראה בשו"ע הגר"ז (הל' ת"ת פ"ב הל' ד‪-‬ח) שכתב‪ ,‬שאף מי‬
‫שהוא שכחן גדול מחויב לחזור אפילו מאה פעמים ויותר על תלמודו‪ ,‬כדי שלא ישכח‬

        ‫ויעבור על "השמר לך"‪ ,‬ואפילו אם עי"ז לא יוכל להספיק כי אם מסכת אחת]‪.‬‬

‫אכן צ"ב‪ ,‬מדוע לא מנה הרמב"ם לאו זה במנין הלאוין שבספר המצוות שלו‪ ,‬לא לענין‬
‫שכחת התורה ולא לענין מעמד הר סיני‪ .‬ומאידך‪ ,‬בהל' תלמוד תורה (פ"א ה"י) כתב‪" :‬עד‬
‫אימתי חייב ללמוד תורה‪ ,‬עד יום מותו‪ ,‬שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך‪ ,‬וכל זמן‬

         ‫שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח"‪ .‬וצ"ע (יעו' חידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת להלן ו‪ ,‬ו)‪.‬‬

‫ובדעת הרמב"ן יש לתמוה‪ ,‬ממתניתין אבות (פ"ג מ"ח) "רבי דוסתאי ברבי ינאי משום‬
‫רבי מאיר אומר‪ ,‬כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו‪,‬‬
‫שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך"‪.‬‬
‫ובמנחות (צט‪" ):‬אמר ריש לקיש‪ ,‬כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו‪ ,‬שנאמר‬
‫השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וכו'‪ .‬רבינא אמר‪ ,‬השמר ופן שני לאוין נינהו‪ .‬רב‬
‫נחמן בר יצחק אמר‪ ,‬בשלשה לאוין וכו'‪ ,‬יעויי"ש‪ .‬הא קמן‪ ,‬דקרא דידן איירי בשכחת‬

                                ‫התורה‪ ,‬ומה"ת ליה דאיירי בשכחת מעמד הר סיני‪.‬‬

‫ואשר נראה לענ"ד‪ ,‬שלא שייך איסור על ה"שכחה" עצמה‪ ,‬שהרי אירועה הוא שלא‬
‫במודע‪ .‬ואע"פ שבידו לעשות לקיום הזיכרון‪ ,‬כמו חזרה‪ ,‬התמדה וכיו"ב‪ ,‬אבל עצם‬

                               ‫השכחה אינה בידו‪ ,‬ולא שייך להזהיר על התהוותה‪.‬‬

‫וצ"ל לפ"ז‪ ,‬דמש"א במשנה "מתחייב בנפשו"‪ ,‬וכמו כן מש"כ הרמב"ן "שנצטווינו"‪,‬‬
‫גם אם זה מוסב על הפסוק שלפנינו‪ ,‬אבל אינו אלא ציווי ואזהרה‪ ,‬לא איסורי לאוין‪ ,‬ואינו‬

                                                           ‫אלא בעונשי שמים‪.‬‬

‫ומובן היטב‪ ,‬מה שהשמיט הרמב"ם אזהרה זו של "פן תשכח"‪ ,‬לא כלפי שכחת‬
‫התורה ואף לא כלפי מעמד הר סיני‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬לא שייך להזהיר על "שכחה"‪ ,‬שאינה‬
‫באה במודע‪ ,‬ואין כאן איסור "לאו" כלל ועיקר‪ ,‬לא אך "מתחייב בנפשו" בדיני שמים‪,‬‬

                                                                       ‫כמש"נ‪.‬‬

‫ונראה פשוט‪ ,‬דלא פליגי הראשונים דקרא הכא מזהר לן על שכחת התורה‪ ,‬שהם הם‬
‫"הדברים אשר ראו עיניך"‪ ,‬אלא שהרמב"ן ס"ל שבכלל "כל הדברים אשר ראו עיניך"‪,‬‬
‫דהיינו התורה‪ ,‬כלול גם עצם מעמד הר סיני‪ ,‬על כל ההתרחשויות מעל לטבע‪ ,‬שהתרחשו‬
‫באותו מעמד‪ ,‬ושראינוהו במו עינינו [אבל דעת הרמב"ם‪ ,‬שאזהרת "פן יסורו"‪ ,‬הולכת‬

                              ‫על התורה הזכורה לנו‪ ,‬על ידי שינון חזרה והתמדה]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   465   466   467   468   469   470   471   472   473   474   475