Page 467 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 467

‫‪Pg: 467 - 15-Back 21-11-17‬‬

‫ואתחנן מרדכי זסת‬            ‫ברכת‬

                  ‫"פן תשכח" ו"פן יסורו"‬

‫ַרק ִהָּׁש ֶמר ְלָך ּו ְׁש ֹמר ַנ ְפ ְׁשָך ְמ ֹאד ֶּפן ִּת ְׁשַּכח ֶאת ַה ְּד ָבִרים ֲא ֶׁשר ָראּו ֵעי ֶניָך ּו ֶפן ָיסּורּו‬
                        ‫ִמְּל ָב ְבָך ּ ֹכל ְי ֵמי ַחֶּייָך ְוהֹו ַד ְע ָּתם ְל ָב ֶניָך ְו ִל ְב ֵני ָב ֶניָך (ד‪ ,‬ט)‬

‫"אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים‬
                  ‫ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים" (רש"י)‬

‫"אמר ריש לקיש‪ ,‬כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו‪ ,‬שנאמר‬
‫השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וכו'‪ ,‬יכול אפילו‬
‫מחמת אונסו ת"ל ופן יסורו מלבבך‪ ,‬במסירם מליבו הכתוב מדבר"‬

                                                                             ‫(מנחות צט‪):‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬מה בא ה"פן יסורו מלבבך"‪ ,‬להוסיף על ה"פן תשכח"‪ .‬כנראה‪ ,‬שמה שכלול ב"פן‬
‫יסורו מלבבך"‪ ,‬הוא לא מה שכלול ב"פן תשכח"‪ ,‬וצ"ב‪ ,‬מה המה שני ענינים אלו‪ .‬גם עצם‬

                         ‫הביטוי "יסורו מלבבך"‪ ,‬מהי כוונתו‪ .‬מדוע בדימוי זה דוקא‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬ששתי שכחות הן‪ .‬שכחת ה"זכרון"‪ ,‬ושכחת ה"לב"‪ .‬שכחת הזכרון‪ ,‬נובעת‬
                                     ‫מהחלשות כח הזכרון הנתון במוחו של אדם‪.‬‬

‫שכחת הלב‪ ,‬נובעת מחוסר תשומת הלב‪ .‬מנתק בקשר ההתרשמותי‪ ,‬ובעיקר מן‬
                                      ‫קלישות החיבור הרגשי בין האדם לתודעתו‪.‬‬

‫דומה‪ ,‬כי דבר זה קיים רק בתורה ובמעמד הר סיני‪ .‬כי זו היא סגולתה של תורה‪ ,‬וכך‬
       ‫הוחדרה סגולה זאת למעמד הר סיני‪ ,‬שהם קונים משכנם בנפש האדם‪ ,‬בלבבו‪.‬‬

‫והלא ה"פן יסורו"‪ ,‬נאמר לא רק על מעמד הר סיני‪ ,‬אלא על דברי התורה עצמם‪,‬‬
                         ‫כמ"ש ריש לקיש‪ ,‬שזהו הלאו של "משכח דבר מתלמודו"‪.‬‬

‫ומכאן הדבר העצום הזה‪ ,‬שהתורה על כל חלקיה‪ ,‬גם לאוין ועשין‪ ,‬סגולתם היא‪,‬‬
‫שמלבד הקנין בידיעתם ובהבנתם‪ ,‬קונים הם משכן ב"לב"‪ .‬היינו‪ ,‬קשר נפשי‪ ,‬לבבי‪,‬‬

                    ‫רגשי‪ ,‬עם האדם‪ .‬זו היא תורה וסגולתה‪ ,‬שהיא "חודרת" גם ללב‪.‬‬

                  ‫ועל זה נאמר הלאו של "פן תסורו מלבבך"‪ .‬וזה נפלא מאד מאד‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

              ‫והגה"ק רבי ישראל קצנלבויגן זצוקללה"ה‪ ,‬אב"ד קוברין‪ ,‬הסביר כך‪:‬‬
   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471   472