Page 485 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 485
Pg: 485 - 16-Front 21-11-17
מרדכי הפת ואתחנן ברכת
והנה היה אפש"ל ,שסיבת איסור האכילה לא היתה משום איסור "חדש" ,אלא משום
מצות עשה ד"והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן" (ויקרא כג ,י) ,וצ"ל שלא
הותרו מאכלות אלא האסורות משום ל"ת ,אבל האסורות משום עשה ,לא הותרו.
אבל זה אינו ,שהרי התוס' (קידושין לח .ד"ה אקרוב) הביאו מירושלמי להקשות ,למה
לא הותרו באכילת מצה ,והלא עשה דאכילת מצה דוחה לל"ת של אכילת חדש ,עיי"ש.
הא קמן ,שאיסור האכילה היה משום הל"ת ,ולא משום העשה ד"והבאתם" ,והדרינן
לקושיין.
ואשר נראה בעה"י ,דאף לשיטת הרמב"ן ,שהיתר האכילה בשעת מלחמה ,הוא
היתר גמור לכתחילה ,אבל אין זאת אלא כלפי האיסורים על ה"גברא" ,שלא נאמרו עליו
הלאוין והאיסורים ,אבל לא הופקע האיסור מן ה"חפצא" ,וז"פ.
והנפ"מ ברורה ,לענין "קרבנות" ו"מצוות" ,שודאי שבפסולן ובמאיסותן קיימו [ועי'
ברמב"ם (פ"ה מהל' איסורי מזבח ה"ט) ובאור שמח שם ,ואכמל"ב] .וכמו כן ודאי ,שהנמנע
מאכילות אלו ,אף בשעת מלחמה [אם אין זה משפיע על כחו] ,שכרו עמו.
והחידוש ב"ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ,ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא
אכול" ,הוא שאף אכילת מצה ,שהיא מצות חובה ,לא קיימו ,כמפורש בירושלמי (יעו'
בתוס' קידושין הנ"ל) .ומצוה זו ,לא היו נמנעים ממנה ,אילולי הלאוין והאיסורים הגמורים
של "חדש" .אבל המניעה מדברי הרשות ,ודאי ששורת הדין כך היא ,ואין בה חידוש.
ומיושבת הקושיא ,שכן הא דמשמע שלא אכלו כלל "מעבור הארץ" ,על אף היתר
האיסורים בשעת מלחמה ,הרי לפי המבואר ,על אף ההיתר ,אכתי ה"חפצא דאיסורא"
בעינו עומד ,והנמנע מאכילתו ,תבוא עליו ברכה.
כל הקושיא היא איפוא ,שממניעת אכילת ה"מצה" ,מוכח שאף האיסור על ה"גברא"
בעינו עומד .ועל זה הוא שנתבאר ,שאין ההיתר בשעת מלחמה ,מסלק את המאיסות
מהחפצא ,ופסולו בעינו עומד גם לקרבנות וגם למצוות.
עמידה בפני תלמיד חכם
ֶאת ה' ֱאֹל ֶקיָך ִּתיָרא (ו ,יג)
בפסחים (כב ):דריש רבי עקיבא "את ה' אלקיך תירא ,לרבות תלמידי חכמים" .וברש"י
