Page 488 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 488
מרדכי Pg: 488 - 16-Front 21-11-17 חפת
ברכת בקע
עקב
"פקודי ה' ישרים משמחי לב"
ְו ָהָיה ֵע ֶקב ִּת ְׁש ְמעּון (ז ,יב)
"עוד נתכוין ,שצריך שילמוד התורה בשמחה ולא בעצבון ,כי דברי תורה
אסורין לאבל" (אור החיים)
המבואר ,שהטעם שאבל אסור בת"ת ,הוא משום שצריך ללומדה בשמחה ,ואבל
אסור בשמחה .והקשו ,דהא שרי ליה לאבל ללמוד בדברים הרעים ,אע"פ שבכלל תלמוד
תורה הם ,וצריך ללומדם בשמחה.
עוד הקשו ,מהא דתנו רבנן (תענית ל" ).מצוות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב
וכו' ,ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ,ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש
ובהלכות ובאגדות ,אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות וכו' ,וקורא בקינות ,באיוב
ובדברים הרעים שבירמיה ,ותינוקות של בית רבן בטלין ,משום שנאמר פקודי ה' ישרים
משמחי לב" .ע"כ .הרי משמע ,שהטעם שאסור ללמוד בת"ב ,הוא משום ש"פקודי
ה' ישרים משמחי לב" ,ואילו לדברי האוה"ח הוא להיפך ,משום שיש ללמוד התורה
בשמחה ,והאבל צריך להיות בעצבון .וצ"ב.
ונראה ,שאכן האיסור לאבל אינו משום שהלומד צריך ללמוד בשמחה ,אלא משום
שהתורה עצמה משמחת והשמחה עצמה סותרת את אבלו ,וכדתניא בתענית הנ"ל.
ומה שכתב האוה"ח להוכיח מאבל ש"צריך ללמוד בשמחה" ,הוא מתוך כך שהתורה
משמחת ,ע"כ שצריך ללמוד בשמחה שהרי זאת היא מהותה של תורה.
ומה ש"דברים הרעים" מותר לאבל ללמדם ,אע"פ שגם דברים אלו "משמחי לב",
היינו טעמא משום שדברים הרעים אין בהם סתירה לעצבונו ,והם אינם משכיחים את
אבלו [ויתכן עוד ,שמכיון שתכנם "רע" ,לכן במהותם אינם "משמחי לב" כל כך].