Page 486 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 486

‫‪Pg: 486 - 16-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫ואתחנן‬                      ‫ברכת‬  ‫ופת‬

‫שבועות (ל‪ :‬ד"ה והאי עשה) מבואר‪ ,‬דמהכא ילפינן עשה דכבוד התורה [ודלא כפירוש‬
                 ‫רבינו חננאל (שם) דיליף לה מקרא ד"והדרת פני זקן" (ויקרא יט‪ ,‬לב)]‪.‬‬

‫והנה בקידושין (לג‪" ,).‬אמר רבי שמעון בן אלעזר‪ ,‬מנין לזקן שלא יטריח [אם יכול‬
‫לילך דרך אחרת שלא יעמיד את הציבור‪ .‬רש"י שם (לב‪ ,]):‬תלמוד לומר (ויקרא שם) זקן‬
‫ויראת‪ .‬אמר אביי‪ ,‬נקטינן דאי מקיף חיי‪ .‬אביי מקיף‪ ,‬רבי זירא מקיף" וכו'‪ ,‬יעויי"ש [וכ"פ‬

                  ‫הרמב"ם (פ"ו מהל' ת"ת ה"ג) והשו"ע (יו"ד סי' רמד ס"ו‪ ,‬ובנו"כ שם]‪.‬‬

‫ותמהו‪ ,‬מדברי חז"ל (במדבר רבה פרשה טו‪ ,‬יז)‪" :‬אמר רבי אבא הכהן בר פפא‪ ,‬כשהייתי‬
‫רואה סיעה של בני אדם הייתי הולך בדרך אחרת שלא להטריח עליהן שלא יהיו רואין‬
‫ועומדים מלפני‪ ,‬וכשאמרתי דברים לפני רבי יוסי בר זבידא אמר לי צריך אתה לעבור‬
‫לפניהם‪ ,‬ויהיו רואין אותך ועומדין לפניך ואת מביאם לידי יראת שמים‪ ,‬שנאמר מפני‬
‫שיבה תקום וגו' ויראת מאלקיך" וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬ואילו בקידושין הנ"ל מבואר שראוי להקיף‬

                                                  ‫ולא להטריח את הציבור‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ולענ"ד הכלל הוא‪ ,‬שודאי יש להמנע מהטרחת הציבור‪ ,‬כמו למנוע את הקימה בפניו‬
‫לעתים קרובות [שאם לא "יקיף"‪ ,‬תחזור מצות הקימה לעתים תכופות]‪ .‬כמו כן‪ ,‬בציבור‬
‫קבוע של מתפללים או תלמידים‪ ,‬שהקימה‪ ,‬אולי‪ ,‬תגרום גם הפרעה במהלך הלימוד או‬

                        ‫התפילה‪ ,‬כדאי להמנע ו"להקיף"‪ ,‬כפי שנהגו אביי ורבי זירא‪.‬‬

‫לא כן‪ ,‬כאשר נפגשים פגישה אקראית‪ ,‬כשרואים סיעה של בני אדם‪ ,‬שאינם קבועים‬
‫ללימוד או לתפילה‪ ,‬הרי אדרבה‪ ,‬יש לזכותם במצות "והדרת"‪ ,‬כפי שנהג רבי אבא הכהן‬

                                                                      ‫בר פפא‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                        ‫"לא תחנם"‬

                                                          ‫ְוֹלא ְת ָחֵּנם (ז‪ ,‬ב)‬

‫"לא תתן להם חן‪ ,‬אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה‪ .‬דבר אחר אל‬
                             ‫תתן להם חנייה בארץ" (רש"י‪ ,‬ומקורו בע"ז כ‪).‬‬

‫צ"ב‪ ,‬אמאי לא פירש"י "לא תחנם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא תרחם עליהם‪ ,‬וכלשון התרגום "ולא‬
‫תרחים עליהון"‪ ,‬וכמש"כ הרמב"ם (פ"י מהל' ע"ז ה"א) "ואסור לרחם עליהם‪ ,‬שנאמר לא‬

                                                                       ‫תחנם"‪.‬‬
   481   482   483   484   485   486   487   488   489   490   491