Page 493 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 493

‫‪Pg: 493 - 16-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי גצת‬  ‫בקע‬                          ‫ברכת‬

‫המטרה‪ ,‬היא יראת השם‪ .‬לכן בשעת הבקשה‪ ,‬מבקשים את היר"ש‪ .‬ואילו הביצוע הוא‪,‬‬
                                ‫ה"ללכת בדרכיו"‪ ,‬המביאה והמבטאת יראת השם]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                  ‫"ארץ אשר אבניה ברזל"‬

                                              ‫ֶאֶרץ ֲא ֶׁשר ֲא ָב ֶני ָה ַבְרֶזל (ח‪ ,‬ט)‬

‫"אמר רב אשי‪ ,‬כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל [קפדנים וקשים‬
‫כברזל‪ .‬רש"י]‪ ,‬אינו תלמיד חכם וכו'‪ .‬אמר ליה רבי אבא וכו' אנן מהכא‬
‫מתנינן לה‪ ,‬דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל‪ ,‬אל תקרא אבניה אלא בוניה‬

                ‫[תלמידי חכמים מקיימי עולם בבניינו‪ .‬רש"י]" (תענית ד‪).‬‬

‫שאלו‪ ,‬היאך עולה מימרא זו בקנה אחד‪ ,‬עם מש"א בפסחים (סו‪" ):‬כל אדם שכועס‪,‬‬
‫אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו"‪ .‬מהו החילוק בין "קפדנים וקשים כברזל"‪ ,‬ל"אדם‬

                                                                     ‫שכועס"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬התיאורים של "קפדן וקשה כברזל"‪ ,‬הם התייחסויות של תגובה מכוונת‪ ,‬מונעת‬
‫בחכמה מהותית‪ .‬ואילו "כועס"‪ ,‬הוא תגובה לא רצונית‪ ,‬התפרצות בלתי נשלטת ע"י‬

                                                               ‫חכמה כל שהיא‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                     ‫חיוב ברכות הנהנין‬

        ‫ְו ָא ַכ ְל ָּת ְו ָׂש ָב ְע ָּת ּו ֵבַר ְכ ָּת ֶאת ה' ֱאֹל ֶקיָך ַעל ָה ָאֶרץ ַהּ ֹט ָבה ֲא ֶׁשר ָנ ַתן ָלְך (ח‪ ,‬י)‬

‫בברכות (לה‪ ).‬מסקינן על חיוב ברכה קודם האכילה‪" :‬אלא סברא הוא‪ ,‬אסור לו לאדם‬
                                      ‫שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה"‪ .‬יעויי"ש‪.‬‬

‫וכבר תמהו‪ ,‬א"כ אמאי קי"ל דברכות הנהנין דרבנן נינהו [מלבד ברכת המזון‪ ,‬שהיא‬
‫דאורייתא‪ ,‬ולדעת הרשב"א גם ברכת מעין שלש שלאחר שבעת המינים]‪ ,‬הא מידי‬
   488   489   490   491   492   493   494   495   496   497   498