Page 492 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 492
מרדכי Pg: 492 - 16-Front 21-11-17 בצת
ברכת בקע
[ובשלמא לשיטת הרמב"ם ,שכל האיסור הוא דוקא אם נהנה מע"ז (מנחת חינוך מצוה
תכט ,א) ,י"ל דלא שייך כאן האי לאו ,משום ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו" (ר"ה כח .).אבל
לדעת התוס' בע"ז (כא .ד"ה אף) ועוד ראשונים דס"ל דבכל גוונא שהביאו אל ביתו עובר
בלאו ,ואפילו לא נהנה ,תיקשי טובא ,אמאי "אם נטל כשר" ,הלא מצוה הבאה בעבירה
היא].
ונראה פשוט לענ"ד ,שמצות נטילת לולב ,מתקיימת על ידי "לקיחה" .היינו ,מעשה
לקיחה בידו .ואין המצוה אלא "מעשה של לקיחה" ,לא ההכנסה לרשותו .ואע"פ
שבלקיחה זאת ,ישנה הכנסה לרשותו ,אבל המצוה אינה מתקיימת ,או תלויה ,בהכנסה
לרשותו דוקא.
נמצא ,שהמצוה לא באה "מחמת" העבירה ,משום שגם אילו לא היתה הכנסה
לרשותו ,שפיר מתקיימת המצוה ,ע"י המצוה של מעשה הלקיחה .ואילו עבירת הלאו
של "ולא תביא תועבה אל ביתך" ,אינה אלא בהכנסה לרשותו.
[וכבר התבאר במק"א ,בביאור הירושלמי ד"קורע בשבת" ,דאין "מצוה הבאה
בעבירה" ,אלא כשהעבירה ,היא היא המצוה ,לא כשעבר עבירה "בשעת" המצוה,
ואכמ"ל].
יראת ה' והליכה בדרכיו
ְו ָׁש ַמְר ָּת ֶאת ִמ ְצ ֹות ה' ֱאֹל ֶקיָך ָל ֶל ֶכת ִּב ְדָר ָכיו ּו ְלִיְר ָאה ֹאתֹו (ח ,ו)
יש לדקדק ,שבפסוק שלפנינו הוקדמה ה"ללכת בדרכיו" קודם מצות "ליראה אותו",
ואילו להלן (י ,יב) "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך
ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו" וגו' ,הקדים יראת ה' להליכה בדבריו.
וי"ל ,משום שה"הליכה בדרכיו" היא היא ה"יראת השם" בפועל ,ולכן אמר ש"שמירת"
מצוות השם מתקיימת על ידי הליכה בדרכיו ,שהיא היא יראת שמים .מה שאין כן
ה"בקשה" ,היא ליראת שמים ,הבאה על ידי הליכה בדרכיו.
ההבדל הוא איפוא ,בין "מטרת הבקשה" ,שהיא יראת השם ,הבאה דרך הליכה
בדרכיו ,לבין שמירת המצב של יראת שמים ,שהיא כמובן ההליכה בדרכיו [לאמור:
