Page 118 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 118

‫‪-11-17‬ר‪1‬א‪2‬י‪ck‬ו‪ Pg: 118 - 4-Ba‬מרדכי‬  ‫זטק ברכת‬

‫אונן עליו והיה אסור להקריבו עוד‪ ,‬לכן עשאו הקב"ה כהן גדול‪ ,‬שכה"ג מקריב אונן‪.‬‬
                                                                         ‫ע"ש‪.‬‬

‫ודבריו פלא‪ .‬הלא כאשר היה אברהם שוחט את יצחק היה נטמא למת‪ ,‬והרי אף כה"ג‬
   ‫שמקריב אונן מ"מ אינו מקריב בטומאת מת‪ ,‬ומה התועלת בזה שעשאו ככהן גדול‪.‬‬

‫[ואין לומר‪ ,‬שאברהם נתכוין לשחוט רוב הסימנים‪ ,‬שאז יהיה יצחק עדיין "מפרכס"‬
‫ונחשב חי‪ ,‬ואילו לענין שחיטה נחשב כשחוט‪ ,‬ולכך לא נטמא‪ .‬זה אינו‪ ,‬דא"כ גם אונן לא‬

                          ‫הוי בכה"ג‪ ,‬ושוב מדוע הוצרך הקב"ה לעשותו כה"ג‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ושמא י"ל‪ ,‬שלאחר ההקטרה של "כליל"‪ ,‬הרי ודאי לא יהיה "חי"‪ ,‬ואכתי יהיה פסול‬
‫כאונן‪ ,‬לענין המנחת נסכים‪ .‬ואולי אפשר להוכיח כן‪ ,‬מהא דנקט ה"פרקי דרבי אליעזר"‬
‫בלשונו‪" :‬ככהן גדול המקריב מנחתו ונסכו"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬אמאי דקדק לנקוט "מנחתו‬
‫ונסכו"‪ ,‬ולא נקט "קרבנו"‪ ,‬הלא כל הד' עבודות פסולות באנינות‪ .‬ואולי על פי הנ"ל‪ ,‬שעד‬
‫לאחר ההקטרה‪ ,‬ישאר יצחק "חי" מחמת דינא ד"מפרכסת הרי היא כחיה"‪ ,‬אבל כשיגיע‬
‫למנחת נסכים הלא ודאי "אונן" יהיה‪ ,‬לכן לשם כך דוקא‪ ,‬היינו לצורך ה"מנחתו ונסכו"‪,‬‬

                                                    ‫עשאו הקב"ה כ"כהן גדול"]‪.‬‬

‫ויתכן ליישב‪ ,‬דמאחר שלא הותר ולא הוכשר להקריבו אלא אברהם אבינו‪ ,‬על כרחך‬
‫שהכשירו והתירו‪ ,‬נאמר גם בטומאה‪ .‬שהרי מצינו היתירים של טומאה בכל "קרבן‬
‫ציבור" ו"קרבן הקבוע לו זמן [מה עוד‪ ,‬דיתכן שאמנם היה לו ליצחק‪ ,‬דין "קרבן ציבור"‪.‬‬
‫ואולי גם דין דחיה ד"קבוע לו זמן" הוה עליה‪ .‬שהרי ה"במועדו"‪ ,‬המכריח את דחיית‬
‫השבת והטומאה‪ ,‬קיים גם בקרבנו של יצחק‪ ,‬שכן אין לו "מועד"‪ ,‬אלא כשאברהם אבינו‬

                                                                ‫יהיה המקריב]‪.‬‬

‫ואך דאעפ"כ‪ ,‬הלא "אונן" הוא‪ ,‬ובפסול זה הרי לא נאמר יוצא מן הכלל‪ ,‬ואם כן כיצד‬
‫יוכשר קרבנו‪ ,‬הלא מיד עם שחיטתו נעשה אאע"ה אונן על בנו‪ .‬על זה נאמר בחז"ל‪,‬‬
‫שניתנה לו לאאע"ה חלות דין של כהן גדול‪ ,‬כדי שיוכשר קרבנו אף באנינות‪ ,‬כדין כהן‬

                                                             ‫גדול המקריב אונן‪.‬‬

‫[ואף דכד נימא דחייל על יצחק דין קרבן ציבור‪ ,‬הרי לשיטת הרמב"ם (פ"ד מהל' ביאת‬
‫מקדש ה"ז) בעינן נמי ל"ריצוי ציץ"‪ .‬נראה פשוט‪ ,‬דבכלל העשייה המיוחדת של חלות‬
‫כהן גדול‪ ,‬ע"כ נכלל בזה‪ ,‬שיש עליו בפנ"ע‪ ,‬כל ההכשרים וההיתרים שישנם בכ"ג ובבגדי‬
‫כהונה שלו [דמן שמיא נתנו עליו חלות שם ודין זה‪ ,‬גם ללא לבישת בגדים בפועל]‪,‬‬

        ‫ובכלל זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם ציץ הקודש שלו‪ ,‬כך שלאברהם אבינו היה גם ריצוי ציץ]‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123