Page 118 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 118
-11-17ר1א2יckו Pg: 118 - 4-Baמרדכי זטק ברכת
אונן עליו והיה אסור להקריבו עוד ,לכן עשאו הקב"ה כהן גדול ,שכה"ג מקריב אונן.
ע"ש.
ודבריו פלא .הלא כאשר היה אברהם שוחט את יצחק היה נטמא למת ,והרי אף כה"ג
שמקריב אונן מ"מ אינו מקריב בטומאת מת ,ומה התועלת בזה שעשאו ככהן גדול.
[ואין לומר ,שאברהם נתכוין לשחוט רוב הסימנים ,שאז יהיה יצחק עדיין "מפרכס"
ונחשב חי ,ואילו לענין שחיטה נחשב כשחוט ,ולכך לא נטמא .זה אינו ,דא"כ גם אונן לא
הוי בכה"ג ,ושוב מדוע הוצרך הקב"ה לעשותו כה"ג .וצ"ע.
ושמא י"ל ,שלאחר ההקטרה של "כליל" ,הרי ודאי לא יהיה "חי" ,ואכתי יהיה פסול
כאונן ,לענין המנחת נסכים .ואולי אפשר להוכיח כן ,מהא דנקט ה"פרקי דרבי אליעזר"
בלשונו" :ככהן גדול המקריב מנחתו ונסכו" .ולכאורה ,אמאי דקדק לנקוט "מנחתו
ונסכו" ,ולא נקט "קרבנו" ,הלא כל הד' עבודות פסולות באנינות .ואולי על פי הנ"ל ,שעד
לאחר ההקטרה ,ישאר יצחק "חי" מחמת דינא ד"מפרכסת הרי היא כחיה" ,אבל כשיגיע
למנחת נסכים הלא ודאי "אונן" יהיה ,לכן לשם כך דוקא ,היינו לצורך ה"מנחתו ונסכו",
עשאו הקב"ה כ"כהן גדול"].
ויתכן ליישב ,דמאחר שלא הותר ולא הוכשר להקריבו אלא אברהם אבינו ,על כרחך
שהכשירו והתירו ,נאמר גם בטומאה .שהרי מצינו היתירים של טומאה בכל "קרבן
ציבור" ו"קרבן הקבוע לו זמן [מה עוד ,דיתכן שאמנם היה לו ליצחק ,דין "קרבן ציבור".
ואולי גם דין דחיה ד"קבוע לו זמן" הוה עליה .שהרי ה"במועדו" ,המכריח את דחיית
השבת והטומאה ,קיים גם בקרבנו של יצחק ,שכן אין לו "מועד" ,אלא כשאברהם אבינו
יהיה המקריב].
ואך דאעפ"כ ,הלא "אונן" הוא ,ובפסול זה הרי לא נאמר יוצא מן הכלל ,ואם כן כיצד
יוכשר קרבנו ,הלא מיד עם שחיטתו נעשה אאע"ה אונן על בנו .על זה נאמר בחז"ל,
שניתנה לו לאאע"ה חלות דין של כהן גדול ,כדי שיוכשר קרבנו אף באנינות ,כדין כהן
גדול המקריב אונן.
[ואף דכד נימא דחייל על יצחק דין קרבן ציבור ,הרי לשיטת הרמב"ם (פ"ד מהל' ביאת
מקדש ה"ז) בעינן נמי ל"ריצוי ציץ" .נראה פשוט ,דבכלל העשייה המיוחדת של חלות
כהן גדול ,ע"כ נכלל בזה ,שיש עליו בפנ"ע ,כל ההכשרים וההיתרים שישנם בכ"ג ובבגדי
כהונה שלו [דמן שמיא נתנו עליו חלות שם ודין זה ,גם ללא לבישת בגדים בפועל],
ובכלל זה ,כמובן ,גם ציץ הקודש שלו ,כך שלאברהם אבינו היה גם ריצוי ציץ].