Page 217 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 217

‫‪1-11-17‬ו‪2‬י‪nt‬ש‪o‬ב‪ Pg: 217 - 7-Fr‬מרדכי וטר‬  ‫ברכת‬

                    ‫"וישבו לאכול לחם"‬

                                                 ‫ַו ֵּי ְׁשבּו ֶל ֱא ָכל ֶל ֶחם (לז‪ ,‬כה)‬

‫הטעם שהדגיש הכתוב ש"ישבו לאכול לחם"‪ ,‬נראה עפ"ד הרמב"ם (פי"ג מהל' סנהדרין‬
‫ה"ד)‪ ,‬שאסורין לאכול כל אותו היום שדנים בו דיני נפשות‪ .‬והלא האחים חשבו מתחלה‬
‫לדון אותו למיתה כדין "רודף"‪ ,‬והיינו דיני נפשות‪ ,‬ולכן לא אכלו כל אותו היום‪ .‬אבל‬
‫לאחר שהשליכוהו לבור‪ ,‬ופקע שם "דיני נפשות"‪ ,‬דוקא לאחר מכן "וישבו לאכול לחם"‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

              ‫טענת יהודה לאחיו "מה בצע" וגו’‬

       ‫ַוּ ֹיא ֶמר ְיהּו ָדה ֶאל ֶא ָחיו ַמה ֶּב ַצע ִּכי ַנ ֲה ֹרג ֶאת ָא ִחינּו ְו ִכִּסינּו ֶאת ָּדמֹו (לז‪ ,‬כו)‬

‫שתי מטרות בהריגה‪ :‬נקמה‪ ,‬והרתעה‪ .‬על כך טען יהודה לאחיו‪ ,‬הלא "אחינו" הוא‪,‬‬
‫ומה שייכת כלפיו "נקמה"‪ ,‬ולמה נהרוג אותו‪ .‬ואם "וכסינו את דמו"‪ ,‬הלא "לא ישמעו‬

                                                     ‫ולא יראו"‪ ,‬אין כאן הרתעה‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                  ‫הצלת יוסף ע"י המכירה‬

‫ַמה ֶּב ַצע ִּכי ַנ ֲה ֹרג ֶאת ָא ִחינּו ְו ִכִּסינּו ֶאת ָּדמֹו וגו’‪ְ :‬לכּו ְו ִנ ְמְּכֶרּנּו ַלִּי ְׁש ְמ ֵעא ִלים וגו’ (לז‪,‬‬

                                                                                           ‫כו‪-‬כז)‬

‫דברי השבטים "מה בצע כי נהרוג"‪" ,‬לכו ונמכרנו"‪ ,‬צריכים ביאור‪ .‬הלא מכירת אדם‬
‫אף היא איסור תורה‪ ,‬מדכתיב "לא תגנב"‪ ,‬ומאי אולמיה דאיסור הריגה מאיסור מכירה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שהרי ידועים דברי המפרשים‪ ,‬שהאחים דנוהו כ"רודף"‪ .‬ולפ"ז יש לומר‪,‬‬
‫שהמכירה נידונה כ"יכול להצילו באחד מאיבריו"‪ .‬ולכן אמרו זה לזה‪ ,‬מדוע נהרגנו‪,‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222