Page 219 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 219

‫‪1-11-17‬ו‪2‬י‪k‬ש‪ac‬ב‪ Pg: 219 - 7-B‬מרדכי ריז‬  ‫ברכת‬

‫באו לנחמו‪ .‬אבל הוא לא התייאש‪ ,‬וממילא לא חל עליו דין "אבל"‪ ,‬ולפיכך מיאן לקבל‬
                                    ‫תנחומין [שאין דין תנחומין אלא דוקא לאבל]‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

               ‫גזירה על המת שישתכח מן הלב‬

                     ‫ַוְי ָמ ֵאן ְל ִה ְת ַנ ֵחם ַוּ ֹיא ֶמר ִּכי ֵאֵרד ֶאל ְּב ִני ָא ֵבל ְׁש ֹא ָלה (לז‪ ,‬לה)‬

‫"אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת שעל המת נגזרה גזרה‬
‫שישתכח מן הלב ולא על החי‪ .‬אבל שאולה‪ ,‬ומדרשו גיהנם‪ ,‬סימן זה‬
‫היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות אחד מבני בחיי מובטח אני‬

                                               ‫שאיני רואה גיהנם" (רש"י)‬

‫לכאורה‪ ,‬ב' מדרשים אלו שהביא רש"י‪ ,‬סתרי אהדדי‪ .‬שכן לאחר שהבין יעקב שמכיון‬
‫שאין יוסף משתכח מלבו‪ ,‬הרי ודאי שהוא חי‪ ,‬א"כ מפני מה היה לו לחשוש לירד לגיהנם‪,‬‬

                         ‫משום שמת אחד מבניו בחייו‪ ,‬הלא ברי לו שלא מת‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫אשר נראה בביאור דברי רש"י‪ ,‬ד"כי ארד אל בני אבל שאולה"‪ ,‬מוסב על "וימאן‬
‫להתנחם"‪ .‬דהנה נהי שיוסף לא "השתכח מן הלב"‪ ,‬וזה מוכיח על כך שהוא עדיין חי‪,‬‬
‫אבל מדוע מודגש כאן ה"וימאן"‪ ,‬דהיינו הסירוב להתנחם‪ .‬מדוע בנוסף על עובדת "אינו‬

          ‫משתכח מן הלב"‪ ,‬הודגש גם הסירוב להתנחם‪ ,‬מצדו של יעקב אבינו עצמו‪.‬‬

‫על זה אמר הכתוב "כי ארד אל בני אבל שאולה"‪ ,‬היינו שאם יקבל תנחומין‪ ,‬הלא‬
‫יפעל הדבר גם כסימן על "רואה פני גיהנם" ח"ו‪ .‬לכן‪" ,‬וימאן"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הסירוב להתנחם‬
‫מצדו של יעקב [ולא רק מצד ש"אינו משתכח מן הלב"]‪ ,‬בא כדי שלא יתקיים הסימן‬

                                                      ‫של "רואה פני גיהנם" ח"ו‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224