Page 221 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 221
1-11-17ו2יntשoב Pg: 221 - 7-Frמרדכי ריט ברכת
אמר לה" :עד יגדל שילה" [אלא דלפ"ז קצ"ע לשון רש"י "דוחה אותה בקש" ,שהלא
דחיה של ממש היא ,לא של "קש" .וי"ל].
ובזה מבוארת שיטת רב שמואל בר אמי (בסוטה י ,).דס"ל דאחר שידעה יהודה שוב
לא פסק ממנה .ולכאורה צ"ע ,היאך השאירה ברשות עצמו ולא גירשה ,הלא כיון
ש"קטלנית" היא מצוה לגרשה ,דחמירא סכנתא מאיסורא .ולפמשנ"ת ,הרי כל החשש
היה רק מפני ששילה בנו היה "קטן" ואינו בכלל "שומר מצוה לא ידע דבר רע" ,משא"כ
יהודה ,אחר שהתברר לו שקיים בזה דין "יבום" ,שוב הוי גם בכלל "שומר מצוה לא ידע
דבר רע".
הסימן המובהק ב"חותמך" ו"פתילך"
ֹח ָת ְמָך ּו ְפ ִתי ֶלָך (לח ,יח)
בב"מ (כז ):איתא ,דחותמת לא משאלי אינשי .וממילא ,לא יוכל יהודה לטעון
שהשאיל את חותמתו לאחר .וכמו כן גם "פתילך" ,דהיינו ציצית ,ע"פ דברי המהרי"ל,
שאע"פ שאין להתיר עגונה ע"פ המלבושים ,אבל "דבר מצוה לא משאלי אינשי".
דין תמר בשריפה
הֹו ִצאיּו ָה ְו ִתּ ָׂשֵרף (לח ,כד)
"בתו של שם היתה ,שהוא כהן ,לפיכך דנוה בשריפה" (רש"י)
צ"ע ,מדוע דנו את תמר בתו של שם לשריפה ,הלא להדיא איתא בנדרים (לב ):גבי
ֵשם ,שאף שכתוב בו (לעיל יד ,יח) "והוא כהן לא-ל עליון" ,מכל מקום "הוא כהן ואין זרעו
כהן".
ובפשטות היה אפש"ל ,שאין דין "בת כהן" בשריפה משום שהיא כהנת ,אלא משום
