Page 225 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 225
1-11-17ו2יntשoב Pg: 225 - 8-Frמרדכי גכר ברכת
לשיחה] בזמן התפילה ,כל זה אמור רק אם ה"תוכחה" או ה"מניעה" ,הם הנעשים ,תוך 8
כדי הלבנת פנים ,כמו פשיטת הלבוש ,או הגערה במשוחח בשעת התפילה.
$customer
מה שאין כן אם ה"הלבנת פנים" נעשית בנפרד ,כדי ש"כדאי" יהיה לו להמנע
מהעבירה ,שהיא הלבנת פנים ,אבל לא שהתוכחה או המניעה עצמם הם גורמים ,באופן
זה ודאי שאסור להלבין פנים ,אף לא כעצה למנוע מעבירה של יהרג ואל יעבור .ועיין.
"מעשה יבדים" בהלבנת פני חיברו
ִהוא מּו ֵצאת ְו ִהאי ָׁש ְל ָחה ֶאל ָח ִמי ָה ֵלא ֹמר ְל ִאיׁש ֲא ֶׁשר ֵאֶּלה ּלֹו ָא ֹנ ִכי ָהָרה (לח ,כה)
"לא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעוברת ,אלא לאיש אשר אלה
לו אמרה ,אם מעצמו יודה יודה ,ואם לאו ישרפוני ואל אלבין פניו,
מכאן אמרו נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו
ברבים" (רש"י)
בעל ה"פרי מגדים" כתב (תיבת גמא ,מתן שכרן של מצוות חקירה ה) ,דודאי מעיקר הדין
לא היתה צריכה תמר למסור נפשה על כך ,שהרי דעת התוס' (סנהדרין עד :ד"ה והא) שאם
עומדים להשליכו על תינוק ,אין צריך למסור נפשו ,דכיון שאין עושה מעשה בידים
מותר לו להציל עצמו בחייו של חבירו [התינוק] .וה"ה הכא ,שתמר לא עשתה "מעשה
רציחה" בידים ,לכך היה מותר לה להציל עצמה .אלא דמ"מ נהגה לפנים משורת הדין
ומסרה עצמה לשריפה [ודלא כשיטת התוס' סוטה (י :ד"ה נח) ורבינו יונה בשע"ת (ש"ג
סי' קמ)].
וקשה ,מאחר שאינה חייבת בכך ,כיצד מסרה נפשה למיתה ,הלא דעת רוב הפוסקים
(רמב"ם פ"ה מהל' יסודי התורה ה"א ,רמב"ן במלחמותיו סנהדרין יח ,.טושו"ע יו"ד סי' קנז),
שהמוסר עצמו על מצוה שאינו חייב למסור נפשו לקיימה ,הרי זה מתחייב בנפשו [הן
אמנם שיטת התוס' בע"ז (כז :ד"ה יכול) שמותר לאדם להחמיר ולמסור נפשו על כל אחת
ממצוות התורה .אכן כל זה דוקא היכא שאונסים אותו לעבור עבירה ,שאז מקדש את
שמו יתברך כשמוסר עצמו למיתה .אבל חולה שיש בו סכנה ,ודאי מחויב לרפאות עצמו
באיסורי תורה .יעו"ש .ולכאורה ה"ה כאן .וצ"ע].
