Page 227 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 227
1-11-17ו2יkשacב Pg: 227 - 8-Bמרדכי הכר ברכת
שאמרו עליה ד"בדיבורא איתעביד מעשה" .והלא ודאי אין זה דומה ל"עדים זוממין",
שעליהם נאמר שעדותם בדיבור אינו מעשה .וההבדל מבואר ,דשאני עדים זוממין,
שהדיבור אינו עושה מעשה בפועל ,אלא אך "זומם" בעדותו .משא"כ ב"תמורה"
וב"מלבין פני חבירו" ,הלא המלבין עושה את ה"חפצא" של הלבנת הפנים או של חלות
התמורה .אמנם ,אין הדיבור לכשלעצמו "מעשה" ,אבל כשהדיבור יוצר "איתעביד
מעשה" ,זה עצמו מחשיבו ל"יש בו מעשה" .ודו"ק.
וחיפשתי למצוא שמא כוונת הפרי מגדים ,אינה אלא שתמר ,אילו הלבינה ,היה זה
ללא מעשה .אבל לא מצאתי שום סברא לחלק בין מעשה תמר ,לבין מעשיהם של
אחרים .וצ"ע.
"יאן למידין מקודם מתן תורה"
ְל ִאיׁש ֲא ֶׁשר ֵאֶּלה ּלֹו ָא ֹנ ִכי ָהָרה (לח ,כה)
"לא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעוברת אלא לאיש אשר אלה
לו ,אמרה אם יודה מעצמו יודה ואם לאו ישרפוני ואל אלבין פניו .מכאן
אמרו נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים"
(רש"י)
והקשו ,היכי ילפינן מהכא להאי דינא ש"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש" וכו',
הלא אין למידין מקודם מתן תורה (עיין בתוס' מו"ק דף כ .ד"ה מה).
ונראה פשוט ,שכלל זה ש"אין למדין מלפני מתן תורה" ,נאמר רק בדברים שהתחדשו
במתן תורה ,שעליהם נאמר שלא נלמד מקולות או חומרות שהיו קודם מ"ת .משא"כ
דין "המלבין פני חבירו ברבים" ,זה לא נתחדש במתן תורה ,ולכן שפיר אפשר ללמוד את
ה"מוטב" ,או את חומרת הדבר ,גם ממה שהיה קודם מתן תורה.
