Page 226 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 226
1-11-17ו2יkשacב Pg: 226 - 8-Bמרדכי ברכת דכר
והנה ,לכאורה דברי ה"פרי מגדים" צ"ב ,מה היא ההשוואה למי ש"זורקים אותו על
התינוק" ,הלא ודאי שלהיות "נזרק" ,אין בו מעשה ,ואילו "המלבין פני חבירו" ,הרי זהו
עיקר דינו ,שהוא חייב על "הלבנת הפנים" .וזה ודאי ,שעל מעשה הלבנת פנים ,כמות
שהיא ,חייבים .ואין איפוא ,שום ספק ,שבמעשה של תמר [אילו היתה אומרת את
דבריה ה"מלבינים"] ,היה משום "הלבנת פנים" ,ומדוע לא תתחייב על כך.
וע"כ ,שכוונת ה"פרי מגדים" היא ,דהא גופא החידוש ,שאע"פ שמצד ה"מעשה" ,אין
בו כדי לחייב מסירות נפש ,אבל אם ב"הלבנת פנים" מדובר ,הרי זהו עיקר דינו ,ש"מוטב
יפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו".
ולפ"ז ,תו לא קשיא האיך מסרה תמר את נפשה ,שכן זהו גוף החידוש של "המלבין
פני חבירו" ,ש"מוטב יפיל עצמו" וכו' .והבן.
יש להדגיש ,שמדברי התוס' סוטה (י ):נראה ,שכוונת המאמר היא ,ל"יהרג ואל
יעבור" .אבל מדברי ראשונים אחרים נראה ,שהכוונה היא רק ל"נוח" לו לאדם ,אבל לא
ל"יהרג ואל יעבור" .ולשיטת התוס' צ"ע ,מהו הלשון "נוח" לו לאדם ,מדוע לא אמרו כפי
שאמרו בג' עבירות.
ויתכן ,שאע"פ שמצד חומר העבירה ,שוה הוא ה"מלבין פני חבירו" לשאר ג' עבירות.
אבל מצד ה"מעשה" ,כיון שאינו מעשה גמור ,לכן אין כאן ציווי של "יהרג ואל יעבור",
רק אמרו ש"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש" .והכוונה היא ,פשוטו כמשמעו,
להורות שמה שיארע לו לאדם בכבשן האש ,הוא "נוחיות" יותר מאשר מה שיארע לו
אם יהא "מלבין פני חבירו".
ולפ"ז ,כל דברי הפרי מגדים ,כפי שהובאו וכפי שהובנו כאן ,לא אתי אליבא דהתוס'
הנ"ל.
והנה דברי ה"פרי מגדים" הנ"ל צריכים לי עיון גדול [גם לפמש"כ לעיל בדבריו],
במש"כ ש"מלבין פני חבירו" אינו מעשה ,או שאילו היתה תמר מלבינה את פניו ,לא
היה זה על ידי מעשה .שהלא מלבד שזה נסתר מדברי התוס' הנ"ל ועוד ,מלבד זאת,
אף גופה של הסברא צ"ע ,האמנם "מלבין פני חבירו" ,אינו "מעשה" ,הלא זהו "מעשה"
הלבנת פנים ,כמש"נ.
גם נראה ,שאין לך "בדיבורא איתעביד מעשה" גדול מזה .מאי שנא זה מ"תמורה",
