Page 218 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 218
1-11-17ו2יkשacב Pg: 218 - 7-Bמרדכי ברכת זטר
הלא יכולים אנו להציל עצמנו ע"י מכירה לישמעאלים .ונמצא א"כ ,שלא באה המכירה
"תחת" ההריגה ,אלא כאפשרות "הצלה" ,מן ההריגה.
"עסוק היה בשקו ובתעניתו"
ַוָּי ָׁשב ְראּו ֵבן ֶאל ַהּבֹור ְו ִהֵּנה ֵאין יֹו ֵסף ַּבּבֹור ַוִּי ְקַרע ֶאת ְּב ָג ָדיו (לז ,כט)
"ובמכירתו לא היה שם ,שהגיע יומו לילך ולשמש את אביו ,דבר אחר
עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו" (רש"י)
לכאורה צ"ע ,הלא כיון שכל מטרת ראובן היתה להציל את יוסף ממיתה ,מדוע הלך
באותה שעה אל "שקו" ו"תעניתו" ,שהיה זה צורך עצמו [ובשלמא לפירוש קמא
דרש"י ,א"ש ,שכיון שהגיע יומו לשמש את אביו ,שוב לא היה יכול לדחות זאת .אולם
לפירוש בתרא צ"ע].
ויתכן אולי ,ע"פ מה שיש לעיין ,מדוע לא עסק בשקו ובתעניתו ליד הבור .וע"כ,
שיושב היה ראובן במקום מיוחד ,אולי בביהמ"ד או בביהכנ"ס או בבית אביו ,ומרותק
היה לאותו מקום ביום ובלילה .הפסקה אחת עשה ,רק למקום "מושב בית הדין" בדינו
של יוסף .ואם כן ,אילו היה נשאר ,היו תמהים מדוע לא חזר אל המקום שכל כך קשה
היה להביאו משם ,והיו מסיקין מכך שיש לו כוונה להצילו ולהביאו אל אביו .לכן ,מוכרח
היה לחזור אל שקו ותעניתו ,מתוך תקווה ,כי בינתיים ,מאומה לא יארע לו ליוסף בצידקו.
"וימאן להתנחם"
ַוָּי ֻקמּו ָכל ָּב ָניו ְו ָכל ְּב ֹנ ָתיו ְל ַנ ֲחמֹו ַוְי ָמ ֵאן ְל ִה ְת ַנ ֵחם (לז ,לה)
נראה ,ע"פ מה שפסק הרמב"ם (פ"א מהל' אבלות ה"ד) וז"ל" :מי שטבע בנהר ,מי
שאכלתהו חיה רעה ,משנתייאשו לבקש" וכו' .וא"כ י"ל ,שהם רצו שיתייאש ,ולכן
