Page 337 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 337

‫‪Pg: 337 - 11-Front 21-11-17‬וארא מרדכי הלש‬  ‫ברכת‬

‫בשדות‪ ,‬כשם שהתרה כאן במכת ברד‪ .‬מאי שנא מכת ברד‪ ,‬שהתרה משה במצרים‬
                     ‫להכניס המקנה לבית‪ ,‬ממכת דבר‪ ,‬שלא התרה בהם אלא ברמז‪.‬‬

‫ומאידך צ"ב‪ ,‬כיון שראה משה‪ ,‬שבמכת דבר היה די להם במה שאמר "מקנך אשר‬
‫בשדה"‪ ,‬שבזה כבר הבין "כל הירא את דבר ה'" להניס את בהמותיו הביתה‪ ,‬שוב מפני‬
‫מה הוצרך כאן (במכת ברד) לפרש התראתו‪ ,‬ולא לאמור להם בלשון רמז‪ ,‬כמו בהתראתו‬

                                                               ‫קודם מכת דבר‪.‬‬

‫ובפשוטו צ"ל‪ ,‬דשאני מכת ברד ממכת דבר‪ ,‬שה"ברד" עצמו אינו "מכה" אלא את‬
‫שאינו מוגן מפניו‪ ,‬להוציא כל הנמצאים בתוך בתים‪ ,‬שהלא הבית מוגן מפני הברד‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שההתראה היתה שלא להשאיר המקנה בחוץ‪ ,‬אלא להניחו במקום המוגן מפני‬
‫הברד‪ .‬משא"כ במכת דבר‪ ,‬הלא עצם המכה מישך שייכא בחוץ כמו בפנים‪ ,‬וע"כ שבתוך‬

            ‫הגזירה נעשה נס מיוחד‪ ,‬שלא נגזרה עצם הגזירה אלא בחוץ‪ ,‬ולא בפנים‪.‬‬

‫ומובן‪ ,‬שדוקא במכת ברד הודיעו והתרו על טיבו וטבעו של הברד‪ ,‬שמשיגיע יהא‬
‫בגדר "מכה"‪ ,‬אבל דרך ההינצלות‪ ,‬טבעית היא‪ .‬משא"כ גבי מכת דבר‪ ,‬אין דרך לינצל‬
‫ממנה‪ ,‬אלא להאמין בנס נוסף‪ ,‬שגם כשיופיע ה"דבר"‪ ,‬לא יופיע בתוך הבתים‪ ,‬וע"ז לא‬

                                                                ‫שייכא התראה‪.‬‬

‫משום שדוקא לגבי ה"ברד"‪ ,‬עצם מה שלא הכניסו אל הבתים‪ ,‬זה עצמו הוא כפירה‬
‫נוספת במכת הברד‪ .‬שכן המאמין‪ ,‬ממילא יכניס אל הבתים [ששם לא מזיק הברד‬
‫בדרך "טבעית"‪ ,‬כביכול]‪ .‬משא"כ ב"דבר"‪ ,‬עצם מניעת ההכנסה אל הבתים‪ ,‬אינה כפירה‬
‫נוספת בעצם המכה [שהיא שולטת בין בפנים ובין בחוץ]‪ ,‬אלא אך בבשורת הנס הנוסף‪,‬‬

                                         ‫שבבית לא תשלוט המגיפה‪ .‬ודו"ק היטב‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                ‫יצאית משה מן העיר להתפלל‬

‫ַוּ ֹיא ֶמר ֵא ָליו ֹמ ֶׁשה ְּכ ֵצא ִתי ֶאת ָה ִעיר ֶא ְפ ֹרׂש ֶאת ַּכַּפי ֶאל ה’ ַהּ ֹקלֹות ֶי ְח ָּדלּון ְו ַהָּבָרד‬
                                                  ‫ֹלא ִי ְה ֶיה עֹוד וגו’ (ט‪ ,‬כט)‬

‫"כצאתי את העיר‪ ,‬מן העיר‪ ,‬אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה‬
                                                   ‫מלאה גילולים" (רש"י)‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342