Page 338 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 338

‫‪1-11-17‬ו‪2‬א‪ck‬ר‪a‬א‪ Pg: 338 - 11-B‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫ולש‬

‫ויעו' להרמב"ן שנתקשה‪ ,‬מדוע רק בפעם הזאת [אחר מכת ברד] הוצרך משה לצאת‬
      ‫מן העיר‪ ,‬ואילו כשהתפלל על שאר המכות לא יצא חוץ למצרים‪ ,‬עיי"ש בדבריו‪.‬‬

‫ורבותינו בעלי התוס' תירצו‪ ,‬שהרי מקנה הצאן היו גילולי מצרים‪ ,‬והיו מרחיקים‬
‫אותם מן העיר (בראשית מו‪ ,‬לד ורש"י שם)‪ ,‬ונמצא שלעולם היה משה יכול להתפלל‬
‫במצרים‪ ,‬אך במכת ברד הלא נאמר (לעיל פסוק כ) שהירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל‬
‫הבתים‪ ,‬ושוב נתמלאה כל מצרים בגילולי ע"ז‪ ,‬לכן רק בפעם הזאת אמר משה "כצאתי‬

                                               ‫את העיר" (וע"ע ב"פנים יפות" כאן)‪.‬‬

‫ולכאורה דבריהם צ"ע‪ ,‬שהרי בעלי חיים לא נתפס עליהם שם עבודה זרה כלל‪,‬‬
‫וכדדרשי' בתמורה (כט‪ ).‬שבהמה שנעבדה מותרת להדיוט‪ ,‬ושוב מאי איכפת לן שהיו‬

        ‫המצריים עובדים לצאנם‪ ,‬ומדוע הוצרך מרע"ה משום כן להתפלל מחוץ לעיר‪.‬‬

‫עוד קשה‪ ,‬הלא המצריים עבדו גם לנהר הנילוס (רש"י לעיל ז‪ ,‬יז)‪ ,‬והדרא קושיא‬
‫לדוכתא‪ ,‬מדוע לא יצא מרע"ה מן העיר להתפלל‪ ,‬גם על שאר המכות‪ ,‬מחמת נהר הנילוס‬
‫שהיה עובר בכל ארץ מצרים [כמבואר ברמב"ן (בראשית ב‪ ,‬יא)‪ ,‬ובפירש"י שם (מא‪ ,‬א)‬

    ‫שכל ארץ מצרים עשויה יאורים יאורים ונילוס עולה בהם ומשקה את כל מצרים]‪.‬‬

‫וכמו כן‪ ,‬הלא היו המצריים עובדים גם לאלהי כסף וזהב [כדפירש"י (להלן יב‪ ,‬יב) על‬
‫הפסוק "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים"‪" :‬של עץ נרקבת ושל מתכת נמסת ונתכת‬
‫לארץ"]‪ ,‬וכיצד זאת התפלל מרע"ה על שאר המכות בתוך העיר‪ ,‬הלא היתה מלאה‬

                                      ‫גילולי עבודה זרה של אלהי כסף וזהב‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ואשר צ"ל בעה"י‪ ,‬שהטעם שמשה רבינו הרחיק את מקום תפילתו ממקומם של‬
‫הגילולים‪ ,‬לא היה מחמת "חלות" שם עבודה זרה על הצאן [משום שאמנם לא חייל‬
‫חלות עבודה זרה על בעלי חיים‪ ,‬וכנ"ל]‪ ,‬אלא מחמת "מאיסות" המקום‪ ,‬המפריעה‬
‫לתפילה‪ ,‬דודאי מאיסותן של גילולי עבודה זרה‪ ,‬פוסלת את ה"מקום"‪ ,‬לא פחות‪ ,‬ואפילו‬

             ‫יותר‪ ,‬משאר מאיסויות ו"מקום שאינו נקי"‪ ,‬כמבואר בשו"ע (או"ח סי' צ)‪.‬‬

‫אך כמובן שיש לחלק בין הצאן‪ ,‬לבין נהר הנילוס [וכמו כן "אלהי כסף וזהב"]‪ ,‬שאע"פ‬
‫ששניהם היו במצרים "עבודה זרה"‪ ,‬אבל הצאן שימש במצרים‪ ,‬לעבודה זרה בלבד‬
‫[כידוע‪ ,‬גם ממה שהוצרכו לזה‪ ,‬כדי לקיים את ה"משכו וקחו" לקרבן פסח]‪ .‬מה שאין כן‬
‫הנילוס‪ ,‬שאף אם עבדו לו כ"עבודה זרה"‪ ,‬אבל הלא הוא שימש גם לכל שימושי המים‪,‬‬

                                           ‫כמו לשתיה ולהשקיית אדמת מצרים‪.‬‬

‫ולהכי הצאן‪ ,‬כל כולו לא שימש במצרים אלא "גילולים"‪ ,‬ואשר לכן הוצרך משה‬
‫לצאת מן העיר לפרוש כפיו אל ה'‪ .‬משא"כ הנילוס‪ ,‬שלא שימש לעבודה זרה בלבד‪ ,‬אינו‬
   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343