Page 344 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 344
Pg: 344 - 11-Front 21-11-17בא מרדכי ברכת במש
שכן לא היה השיעבוד אלא רד"ו שנים ,ויכולים לתובעם על מה שלקחו מהם בשכר
עבודתם .אבל כיון שפרעה יגרשם מדעתו ,שוב "ידו על התחתונה" ,ואינו יכול לתבוע
כלום .ודפח"ח.
תענית בכורות
ּו ֵמת ָּכל ְּבכֹור ְּב ֶאֶרץ ִמ ְצַרִים (יא ,ה)
"הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם ויש מי
שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה (ואין המנהג כן) (מהרי"ל)" (שו"ע או"ח
סי’ תע ס"א)
לכאורה ,לא מצאנו טעם מספיק למה שנהגו הבכורות להתענות בערב פסח .הלא
ב"ה ניצלו הבכורות מישראל ,ואף אם אין סיבה להוציא שמחה זאת מכלל שמחת
יציאת מצרים ,אבל מה סיבה ראו להנהיג תענית.
ויתכן ,דהנה בדרך כלל ,כל תעניות הציבור הקבועים שאנו נוהגים בהם ,יסודם הוא,
ה"מצות עשה לזעוק ולהריע על כל צרה שתבא על הציבור" ,כמ"ש הרמב"ם בתחילת
הלכות תענית .ומטעם זה נאמר ברמב"ם שם (פרק ה)" :יש שם ימים שכל ישראל
מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה
ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם
ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון
אבותם".
ולהלן ברמב"ם (שם הלכה ד) מנה ארבעה צומות המפורשין בדברי קבלה [והם :י"ז
בתמוז ,תשעה באב ,ג' תשרי ועשרה בטבת] .אך יעו"ש (בהלכה ה) שהוסיף" :ונהגו כל
ישראל בזמנים הללו להתענות בי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר דברי
הצומות וזעקתם" וכו'.
הרי ,שהצומות מדברי קבלה ,הם צומות על עצם הצרה ,וכדברי הרמב"ם" :זכרון
למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה" .ואילו תענית אסתר ,אינה
