Page 346 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 346

‫‪Pg: 346 - 11-Back 21-11-17‬בא מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫שדמ‬

‫צ"ב‪ ,‬במש"כ ש"כללו עם משה בדיבור"‪ ,‬על איזה "דיבור" הדברים אמורים‪ ,‬לציווי של‬
                  ‫"דבר אל עדת ישראל" וגו'‪ ,‬או ל"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן" וגו'‪.‬‬

‫אך מפורש להלן (פסוק ב) בפירש"י‪ ,‬שהציווי נאמר למשה בלבד‪ ,‬וז"ל בשם המכילתא‪:‬‬
‫"וכי היה אהרן מדבר והלא כבר נאמר (לעיל ז‪ ,‬ד) אתה תדבר‪ ,‬אלא חולקין כבוד זה לזה‪,‬‬
‫ואומרים זה לזה למדני‪ ,‬והדיבור יוצא מבין שניהם"‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שהציווי לומר לבני‬
‫ישראל‪ ,‬נאמר למשה בלבד‪ ,‬ואך שבשכר נתינת הכבוד זה לזה‪ ,‬יצא הדיבור מבין שניהם‪.‬‬
‫וע"כ שה"כללו עם משה בדיבור"‪ ,‬קאי על דיבורו של הקב"ה "ויאמר ה' אל משה ואל‬

                                                                    ‫אהרן" וגו'‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬ד"כללו עם משה"‪ ,‬לא שייך אלא בדיבורו של הקב"ה‪ ,‬לא בציווי לדבר אל בני‬
‫ישראל‪ .‬משום שרק ב"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן"‪ ,‬נכלל אהרן בעצם האמירה אל‬
‫משה‪ .‬היינו‪ ,‬שאותה אמירה‪ ,‬כשם שהיא מופנית אל משה‪ ,‬באותה מדה אף היא מופנית‬

                                                                ‫כולה‪ ,‬אל אהרן‪.‬‬

‫לא כן ב"דברו"‪ ,‬שהציווי לדבר‪ ,‬גם אילו היה הציווי נאמר גם אל אהרן‪ ,‬אין זה בכלל‬
‫"כללו"‪ ,‬משום שהציווי‪ ,‬נפרד הוא [כלומר‪ ,‬ציוויים נפרדים באמירה אחת]‪ ,‬וזה אינו‬

                                                                       ‫"כללו"‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫והנה תניא במכילתא בפרשתן (א‪ ,‬ה)‪" :‬דבר אחר‪ ,‬אל משה ואל אהרן למה נאמר‪ ,‬לפי‬
‫שהוא אומר (ז‪ ,‬יא) ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה‪ ,‬אין לי אלא משה‬
‫דיין לפרעה‪ ,‬אהרן מניין‪ ,‬תלמוד לומר אל משה ואל אהרן‪ ,‬הקיש אהרן למשה מה משה‬
‫דיין לפרעה אף אהרן היה דיין לפרעה"‪ .‬ע"כ‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מה השאלה "למה נאמר"‪ ,‬הלא‬

                                      ‫מפורש במכילתא ד"כללו"‪ ,‬כדי לכבדו‪ .‬וצ"ב‪.‬‬

‫ולפמש"נ נראה‪ ,‬דאין כאן דרשות מחולקות‪ ,‬אלא שני ענינים‪ .‬האחד‪ ,‬הוא עצם‬
‫ה"אמירה"‪ ,‬שכלל בה את אהרן כדי לכבדו‪ .‬וענין נוסף הוא‪ ,‬ההדגשה של התייחסות‬
‫שוה‪ ,‬במש"נ "אל משה ואל אהרן"‪ ,‬היינו ההיקש שהקישם זה לזה‪ .‬ומכאן למדו‪ ,‬שאף‬

                                                ‫את אהרן עשה "אלקים לפרעה"‪.‬‬

‫על הדגשת הביטוי של "אל משה ואל אהרן"‪ ,‬שאלו "למה נאמר"‪ .‬ודו"ק היטב‪,‬‬
‫שהשאלה היא על ה"נאמר"‪ ,‬כלומר על ההדגשה בתורה‪ .‬אבל כאמור‪ ,‬זה שהקב"ה‬
‫"כללו" לאהרן בעובדת ה"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן"‪ ,‬הוא משום כבודו של אהרן‪,‬‬

                                               ‫לכבודו נעשה‪ ,‬כדפירש"י וכמש"נ‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬
   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351