Page 345 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 345
Pg: 345 - 11-Front 21-11-17בא מרדכי גמש ברכת
אלא זכרון לעצם התענית והכלול בה ,שאירעה "בימי המן" ,כלומר זכר ל"דברי הצומות
וזעקתם".
וכנראה ,שאף תענית בכורות שנהגו ישראל ,היא מתורת זכר לעצם התענית ,או לזכר
התפילות שהיו שם ,להצילם מן המשחית ,שח"ו לא ינהג בהם מנהג "אינו מבדיל" ,אלא
שיבדילם מן הבכורים המצריים ,שלא להכות בכורי ישראל עם בכורי מצרים .ולתענית
או לתפילה זאת של הבכורות ,עשו זכר ב"תענית בכורות".
שוב מצאתי התייחסות מפורשת לתפילתם של הבכורות בליל מכת בכורות של
המצרים ,ולא עוד ,אלא שגם גילו לנו איזו תפילה היתה זאת ומה נוסחתה .דיעויין
בברכות (ד ע"ב)" :דאמר ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא ,זה הסומך גאולה לתפילה של
ערבית רבי יהושע בן לוי אמר תפלות באמצע תקנום וכו' מר בריה דרבינא בערב מברך
שתים לפניה ושתים לאחריה ואי אמרת בעי לסמוך הא לא קא סמך גאולה לתפילה
דהא בעי למימר השכיבנו אמרי כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא דאי
לא תימא הכי" וכו'.
ובביאור הא ד"השכיבנו" הוא כ"גאולה אריכתא" ,התקשו מפרשים ,אלא
שבראשונים ,עיי"ש בדברי רבינו יונה על אתר שכתב ,ד"השכיבנו" נתקן כנגד תפילתם
של הבכורות בליל מכת בכורות ,שהיו יראים שמא יגרום החטא ולא יבחין המשחית
בין צדיקים לרשעים .והוסיף רבינו יונה ,שמכיון שהתקינו תפילה זאת כנגד מה שהיה
בשעת הגאולה ,כ"גאולה אריכתא" דמיא.
ולכן ,כנגד "זעקה" זו של בכורים ,תיקנו "זעקה" של בכורות ,וה"זעקה" הלא כוללת
תענית ,כמפורש ברמב"ם ריש הלכות תענית .לכן יתכן ,שזהו מקור ההנהגה של תענית
בכורות ,להיות זכר לתענית ,או ל"זעקת" תענית בכורות בליל יציאת מצרים.
"חלק לו כבוד"
ַוּ ֹיא ֶמר ה’ ֶאל ֹמ ֶׁשה ְו ֶאל ַא ֲה ֹרן ְּב ֶאֶרץ ִמ ְצַרִים ֵלא ֹמר (יב ,א)
"לפי שאהרן עשה וטרח במופתים כמשה ,חלק לו כבוד זה במצוה
ראשונה שכללו עם משה בדיבור" (רש"י)
