Page 391 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 391
טפש 1-11-17ב2שckלBaח Pg: 391 - 13-מרדכי ברכת
"התנאה לפניו במצוות"
ֶזה ֵאִ -לי ְו ַא ְנֵוהּו (טו ,ב)
"דתניא זה אלי ואנוהו ,התנאה לפניו במצוות ,עשה לפניו סוכה נאה
ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו
נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" (שבת קלג):
וצ"ב ,מה ענין "וכתוב בו לשמו" להידור ,הלא "לשמו" הוא מדיני הכתיבה ,ואין הספר
נאה יותר ע"י הכוונה לכך .וכמו כן מהו "קולמוס נאה" ,הרי העיקר הוא שיהיה ה"כתב"
נאה ,ומאי איכפת לן צורת הקולמוס.
עוד צ"ב ,מדוע לא הזכירו גם "תפילין נאים" ,ככל דיני ספר תורה [כמובא בירושלמי
(פאה פ"א ה"א) ובמכילתא (כאן)].
גם מה שנקט רש"י בב"ק (ט" ):טלית נאה" ולא "ציצית נאה" ,לכאורה צ"ע .מה ענין
הידור יש ב"בד" הטלית ,הלא עיקר המצוה הם "חוטי" הציצית .וכשם שאין מצוה
לקנות בית מהודר למזוזה ,שהרי הבית אינו חפצא של מצוה ,אלא היכי תמצי לקיומה,
ה"נ אין בד הטלית אלא הכ"ת להטיל בה את הפתילים ,שהם החפצא של המצוה ,ומה
ענין הידור יש בבד הטלית עצמו.
והנה לענין השאלה הראשונה ,יעו' ברמב"ם (עיין היטב בפ"א מהל' סת"מ הל' טו ,ובפ"י
ה"א) ,שלא הביא דין מחשבת "לשמו" בכתיבת ס"ת ,ולא הזכיר דין "לשמה" אלא גבי
"אזכרות" .ואעפ"כ ,אין ספק שיש בכך משום "הידור" [ויל"ע ,אם הוא הידור גם בחפצא
של הס"ת ,או שמא רק במעשה המצוה ,ואכמ"ל].
ויעו' ב"קרית ספר" להמבי"ט ,שכתב להדיא ,שאף ב"אזכרות" ,מחשבת ה"לשמה",
אינה אלא משום הידור ד"זה א-לי ואנוהו" ,אבל מדאורייתא אינו מעכב ,דלא ילפינן
"כתיבה כתיבה" מגט .אך יעו"ש שהמשיך והבדיל בין ס"ת לבין גט ,כאמרו" :דסתם ס"ת
לשמו הוא ,משא"כ באשה .דסתם אשה לאו לגירושין עומדת" וכו'.
והקדים בזה המבי"ט ,את מרן הרב זצוקללה"ה (כפי המובא בכתבים המיוחסים לו ,זבחים
ב ,):ושם חידש תרתי .ראשית חידש להסתפק ,אם מחשבת "לשמו" באזכרות ,היא
אותה המחשבה של "לשמו" בס"ת ,או שמחשבה מיוחדת היא לאזכרות .עוד חידש,
שהטעם שלא מופיע דין מחשבת "לשמו" בכל הכתיבה של הס"ת ,היא אך משום
ד"סתמא לשמו קאי" ,וזה שייך רק בכתיבת ס"ת ,שעם כתיבת הפרשיות ,חייל עליה
