Page 391 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 391

‫טפש‬  ‫‪1-11-17‬ב‪2‬ש‪ck‬ל‪Ba‬ח‪ Pg: 391 - 13-‬מרדכי‬  ‫ברכת‬

                   ‫"התנאה לפניו במצוות"‬

                                                    ‫ֶזה ֵא‪ִ -‬לי ְו ַא ְנֵוהּו (טו‪ ,‬ב)‬

‫"דתניא זה אלי ואנוהו‪ ,‬התנאה לפניו במצוות‪ ,‬עשה לפניו סוכה נאה‬
‫ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו‬

       ‫נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" (שבת קלג‪):‬‬

‫וצ"ב‪ ,‬מה ענין "וכתוב בו לשמו" להידור‪ ,‬הלא "לשמו" הוא מדיני הכתיבה‪ ,‬ואין הספר‬
‫נאה יותר ע"י הכוונה לכך‪ .‬וכמו כן מהו "קולמוס נאה"‪ ,‬הרי העיקר הוא שיהיה ה"כתב"‬

                                             ‫נאה‪ ,‬ומאי איכפת לן צורת הקולמוס‪.‬‬

‫עוד צ"ב‪ ,‬מדוע לא הזכירו גם "תפילין נאים"‪ ,‬ככל דיני ספר תורה [כמובא בירושלמי‬
                                                ‫(פאה פ"א ה"א) ובמכילתא (כאן)]‪.‬‬

‫גם מה שנקט רש"י בב"ק (ט‪" ):‬טלית נאה" ולא "ציצית נאה"‪ ,‬לכאורה צ"ע‪ .‬מה ענין‬
‫הידור יש ב"בד" הטלית‪ ,‬הלא עיקר המצוה הם "חוטי" הציצית‪ .‬וכשם שאין מצוה‬
‫לקנות בית מהודר למזוזה‪ ,‬שהרי הבית אינו חפצא של מצוה‪ ,‬אלא היכי תמצי לקיומה‪,‬‬
‫ה"נ אין בד הטלית אלא הכ"ת להטיל בה את הפתילים‪ ,‬שהם החפצא של המצוה‪ ,‬ומה‬

                                                ‫ענין הידור יש בבד הטלית עצמו‪.‬‬

‫והנה לענין השאלה הראשונה‪ ,‬יעו' ברמב"ם (עיין היטב בפ"א מהל' סת"מ הל' טו‪ ,‬ובפ"י‬
‫ה"א)‪ ,‬שלא הביא דין מחשבת "לשמו" בכתיבת ס"ת‪ ,‬ולא הזכיר דין "לשמה" אלא גבי‬
‫"אזכרות"‪ .‬ואעפ"כ‪ ,‬אין ספק שיש בכך משום "הידור" [ויל"ע‪ ,‬אם הוא הידור גם בחפצא‬

                                ‫של הס"ת‪ ,‬או שמא רק במעשה המצוה‪ ,‬ואכמ"ל]‪.‬‬

‫ויעו' ב"קרית ספר" להמבי"ט‪ ,‬שכתב להדיא‪ ,‬שאף ב"אזכרות"‪ ,‬מחשבת ה"לשמה"‪,‬‬
‫אינה אלא משום הידור ד"זה א‪-‬לי ואנוהו"‪ ,‬אבל מדאורייתא אינו מעכב‪ ,‬דלא ילפינן‬
‫"כתיבה כתיבה" מגט‪ .‬אך יעו"ש שהמשיך והבדיל בין ס"ת לבין גט‪ ,‬כאמרו‪" :‬דסתם ס"ת‬

                 ‫לשמו הוא‪ ,‬משא"כ באשה‪ .‬דסתם אשה לאו לגירושין עומדת" וכו'‪.‬‬

‫והקדים בזה המבי"ט‪ ,‬את מרן הרב זצוקללה"ה (כפי המובא בכתבים המיוחסים לו‪ ,‬זבחים‬
‫ב‪ ,):‬ושם חידש תרתי‪ .‬ראשית חידש להסתפק‪ ,‬אם מחשבת "לשמו" באזכרות‪ ,‬היא‬
‫אותה המחשבה של "לשמו" בס"ת‪ ,‬או שמחשבה מיוחדת היא לאזכרות‪ .‬עוד חידש‪,‬‬
‫שהטעם שלא מופיע דין מחשבת "לשמו" בכל הכתיבה של הס"ת‪ ,‬היא אך משום‬
‫ד"סתמא לשמו קאי"‪ ,‬וזה שייך רק בכתיבת ס"ת‪ ,‬שעם כתיבת הפרשיות‪ ,‬חייל עליה‬
   386   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396