Page 399 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 399
1-11-17ב2שckלBaח Pg: 399 - 13-מרדכי זצש ברכת
ובתוס' שם הוכיחו ,שיש להפריש תרומה בשתיקה .והקשו ,א"כ אמאי אין מפרישין
בשבת ,ומאי שנא ממדומע ,דר"י אמר "אף מעלין את המדומע באחד ומאה" .ותירצו,
דשאני מדומע ,שכבר הוא מתוקן ,אבל תחילת תיקונו ,א"א לעשות בשבת אפילו
במחשבה .יעו"ש.
והרי מוכח מכאן ,שלתקן דבר ,אסור אפילו במחשבה .וא"כ ,זהו שאמר כאן הכתוב,
שכל ה"תיקונים" שברצונכם לעשות ,אע"פ שהם חלים במחשבה בלבד ,מ"מ אין
לעשותם בשבת ,רק בערב שבת .ודו"ק.
היתר הדלקת נר מיו"ט לשבת ע"י עירוב
ֵאת ֲא ֶׁשר ּ ֹתאפּו ֵאפּו וגו’ (טז ,כג)
מכאן סמכו חכמים (ביצה טו ):לעירובי תבשילין מן התורה ,דיו"ט שחל להיות ערב
שבת אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל ,והרוצה לבשל מיו"ט
לשבת צריך שיהא לו עירוב .ע"ש.
והנה בפסחים (מו ):מבואר ,דהא דמהני עירוב תבשילין ,היינו משום דהואיל ומקלעי
אורחים וחזי ליה ,א"כ ליכא איסור דאורייתא ,ולזה מהני העירוב לסלק איסורא דרבנן.
אבל אי לאו היתירא ד"הואיל" ,לא מהני העירוב ,כיון שאיסורו מן התורה.
ולכאורה צ"ע לפ"ז ,היכי מהני העירוב תבשילין להדליק נר מיו"ט לשבת ,הלא גבי נר
לא שייך היתירא ד"הואיל" ,שהרי אף יבואו אליו אורחים ביו"ט עצמו ,לא יצטרכו הם
לנר ,ד"שרגא בטיהרא מאי אהני" ,וא"כ כיצד מותר להדליק נר מיו"ט לשבת ע"י העירוב.
ויתכן ,שלענין ה"נר" בערב שבת ,אין צורך בהיתירא ד"הואיל" ,כיון שכל כולו הוא
"לכבוד" שבת ,וכבוד זה מקיימים דוקא כשמדליקים אותו מבעוד יום ,כמפורש
ברמב"ם ,וכמו שולחן ערוך וכדו' שיש לעשותם דוקא בערב שבת .לכן זה נקרא "צורך
היום" ,שהרי ביום טוב שהוא ערב שבת ,הוא זמן "כבוד" זה .ואך שאכתי יש בכך משום
"הכנה" ,ואין איסורו אלא מדרבנן ,שע"ז מועיל העירוב.
