Page 402 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 402

‫‪1-11-17‬ב‪2‬ש‪ck‬ל‪Ba‬ח‪ Pg: 402 - 13-‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫ת‬

‫בטבילה‪ .‬וכמו כן‪ ,‬חששו לטומאה ב"מן"‪ ,‬שהרי היה אוכל‪ .‬ולכן ציוה לשים אותו בכלי‬
                     ‫של חרס‪ ,‬ומוקף צמיד פתיל‪ ,‬שאינו מקבל טומאה באהל המת‪.‬‬

‫[ולמאן דס"ל שהיה הכלי של זכוכית‪ ,‬ודאי דקל"מ‪ ,‬שהרי כלי זכוכית‪ ,‬הוא מגזירת‬
                                      ‫שמעון בן שטח‪ ,‬ואז כבר נגנזה צנצנת המן]‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

             ‫הותרת המן עד כניסת ישראל לארץ‬

‫ּו ְב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ָא ְכלּו ֶאת ַה ָּמן ַאְרָּב ִעים ָׁש ָנה ַעד ּ ֹב ָאם ֶאל ֶאֶרץ נֹו ָׁש ֶבת ֶאת ַה ָּמן ָא ְכלּו‬
                                        ‫ַעד ּ ֹב ָאם ֶאל ְק ֵצה ֶאֶרץ ְּכ ָנ ַען (טז‪ ,‬לה)‬

‫"אל קצה ארץ כנען‪ ,‬בתחלת הגבול קודם שעברו את הירדן והוא ערבות‬
‫מואב‪ ,‬נמצאו מכחישין זה את זה‪ .‬אלא בערבות מואב כשמת משה בז’‬
‫באדר פסק המן מלירד‪ ,‬ונסתפקו ממן שלקטו בו ביום עד שהקריבו‬
‫העומר בששה עשר בניסן‪ ,‬שנאמר (יהושע ה‪ ,‬יא) ויאכלו מעבור הארץ‬

                                                   ‫ממחרת הפסח" (רש"י)‬

‫וזה פלא‪ ,‬היאך נסתפקו ישראל ממן שהותירו בז' אדר עד ט"ז בניסן‪ ,‬הלא הוזהרו‬
                         ‫בלאו ד"איש אל יותר ממנו עד בוקר" (לעיל פסוק יט)‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ואשר נראה בעה"י‪ ,‬שלא נאמר האיסור של "איש אל יותר ממנו עד בוקר"‪ ,‬אלא‬
‫על ימי ירידת המן‪ .‬ואילו משמת משה רבינו וידעו הכל כי המן פוסק מלרדת‪ ,‬לא נאמר‬

                                        ‫איסור זה של "לא תותירו ממנו עד בוקר"‪.‬‬
‫תדע‪ ,‬שהרי כשאירע כן והותירו לבוקר‪ ,‬מצאו את המן מלא בתולעים‪ ,‬כמש"נ "וירמו‬
‫תולעים"‪ .‬ובמן זה שהשאירו על מנת להסתפק ממנו "עד בואם אל ארץ נושבת"‪ ,‬לא‬

 ‫אירעה רימת תולעים‪ .‬וזאת על כרחך‪ ,‬משום שלאחר שפסק המן‪ ,‬אין איסור להותיר‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407