Page 405 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 405
ברכת Pg: 405 - 13-Front 21-11-17בשלח מרדכי תג
ועוד הוכחנו ,ממה שנתן טעם על "הריגת בן גר העמלקי" ע"י דוד [משום שהיה
הוראת שעה ,או מורד במלכות .ולא כמ"ש במכילתא ,שדוד נזכר בשבועה שאין מקבלין
גרים מעמלק] .וכתבו מפרשים ,שכנראה ,כל דברי המכילתא אינם אלא לכתחילה.
והנה בנבואת שמואל (שמואל ב טו ,ג)" :ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אשה
מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" .ולכאורה ,אם הדרשה במכילתא
ובספרי ,לענין גירותם של עמלק ,אינה מונעת את חלות הגירות בדיעבד ,מלבד שצ"ע
איך זה מתבטא כלפי הדרשא של "חמור וגמל" של עמלק ,מלבד זאת ,לפום ריהטא ,אף
לא שייכא נבואה על כך ,ואילו שמואל בנבואתו ציוה במפורש "והמתה" וגו'.
ועל כרחך צריך לומר לפי זה ,שנבואתו של שמואל בענין זה ,היא "הוראת שעה".
ואמנם מצד "הוראת שעה" זאת ,הוא כמובן ,חיוב גמור ,אבל לדורות אין חיוב כזה.
והנה בגמ' ב"ב (כא ,):בטעותו של יואב ,שקרא " ָז ָכר" בקמץ ,במקום " ֵז ֶכר" בצירה,
שאלוני ,הרי פלא הדבר ,כלום לא ידע יואב את ציוויו המפורש של שמואל לשאול.
נהי דבקרא ,איכא קרי וכתיב ,אבל הלא שפתי שמואל ברור מיללו ,שאף הנקבות בכלל
[כמ"ש "מאיש עד אשה" וגו'].
ולפי משנ"ת מוכח ,שיואב למד ,שציוויו של שמואל ,היה "הוראת שעה" לשעתו
בלבד ,ואינו מעיקר הדין .וע"כ ,דלא שמיע ליה הך דרשא שבמכילתא הנ"ל.
ואשר לפ"ז נמצא ,שלפי לימודו של יואב ,ע"כ מוכרח כהרמב"ם ,שכל הדרשה של
"אין מקבלין גרים" ,וכמו כן הא ד"שלא יאמרו" ,הכולל גם את דין הצאן והבקר ,לא הביא
הרמב"ם להלכה ,משום שאמנם לדורות ,כל ההוראה הזאת אינה קיימת.
איברא ,שיתכן לומר ,שהכל נובע מאותה טעות אחת ,שמכיון שלא קרא " ֵז ֶכר"
[בצירה] ,אלא " ָז ָכר" [בקמץ] ,הלא ממילא ,אין לדרוש את דרשת המכילתא .וכמו כן,
ע"כ שלפ"ז ,הוראת שמואל לשאול ,היתה "הוראת שעה" .אבל אילו היה קורא כראוי,
היה הכל מתהפך ,שהיה דורש את דרשת המכילתא ,והיה לומד את פשט דבריו של
שמואל ,שהם מעיקר הדין [בהסתמך על דרשת הספרי והמכילתא ,כדרשה גמורה].
