Page 398 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 398
1-11-17ב2שckלBaח Pg: 398 - 13-מרדכי ברכת וצש
טעמו" ,כמפורש בגמ' שם .ושפיר דמי לקיים גם עם המן ,את מצות מצה ,על כל תנאיה
ודיניה.
אלא דא"כ תיקשי ,מה בין מצה לבין שתי הלחם ,וצ"ע ממתניתין מנחות הנ"ל
[והתוס' בקושייתם ,הלא פליגי רק מחמת האפשרות של "תגרי עכו"ם" .אבל כו"ע מודו,
לכאורה ,שאין להקריב שתי הלחם מן ה"מן" .וקשה ,מה בין "שתי הלחם" לבין "מצה"].
והנראה בזה ,דצריך לומר ,דההשתנות של המן [טעמו וממשו] ,ניתנה רק לצורך
אכילה ,לא לשאר צרכים ,גם אם הם גורמי או מעכבי אכילה .לכן ,כל המנחות ,כולל שתי
הלחם ,שנאמר בהם דין של "קידוש ראשון" ,או איזה דין נוסף על עצם הקרבתם ,לא
יתכן להביאם מ"מן" ,משום שכל זמן שלא השתנה טעמו ו"ממשו" ,אינם חפצא ששייך
לקדשם לקרבנם ,וההשתנות לא חלה אלא עם אכילתה [אבל ה"קידוש ראשון" ,האפיה
וכדו' ,לא שייכו עדיין בעודו "מן"] .משא"כ במצה ,הלא שפיר יתכן השינוי ל"טעמו
וממשו" ,עם האכילה.
ונראה ,שגבי מצה שפיר שייכא ,גם ה"שימור לשמה" ו"אפיה לשמה" ,ושפיר שייך
לעשותם בשעת ההשתנות .כי גבי "מן" ,יש למחשבתו ה"משנה" אותו ,דין "מעשה"
לענין חלות המחשבה הנעשית בשעתה .וצ"ע בכל זה.
אפייה ויבשול ב"מן"
ֵאת ֲא ֶׁשר ּ ֹתאפּו ֵאפּו וגו’ (טז ,כג)
"מה שאתם רוצים לאפות בתנור ,אפו היום" (רש"י)
וצ"ע ,שהרי כתב רש"י בפרשת בהעלותך ,על הפסוק "שטו העם ולקטו וטחנו
בריחיים" (במדבר יא ,ח)" :לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה טעמו
לנטחנין ולנידוכין ולמבושלים" .וכן איתא ביומא (עה ,).על הפסוק "כטעם לשד השמן",
שמשתנה היה לכמה טעמים .ולפ"ז צ"ע מה שפירש"י כאן "מה שאתם רוצים לאפות",
והרי לא היה ב"מן" ,לא אפיה ולא בישול ,אלא אך השתנות הטעם ,לפי רצונם וטעמם
של ישראל.
וי"ל ,ע"פ מאי דקי"ל בגיטין (לא" ).כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה",
