Page 398 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 398

‫‪1-11-17‬ב‪2‬ש‪ck‬ל‪Ba‬ח‪ Pg: 398 - 13-‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫וצש‬

‫טעמו"‪ ,‬כמפורש בגמ' שם‪ .‬ושפיר דמי לקיים גם עם המן‪ ,‬את מצות מצה‪ ,‬על כל תנאיה‬
                                                                        ‫ודיניה‪.‬‬

‫אלא דא"כ תיקשי‪ ,‬מה בין מצה לבין שתי הלחם‪ ,‬וצ"ע ממתניתין מנחות הנ"ל‬
‫[והתוס' בקושייתם‪ ,‬הלא פליגי רק מחמת האפשרות של "תגרי עכו"ם"‪ .‬אבל כו"ע מודו‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬שאין להקריב שתי הלחם מן ה"מן"‪ .‬וקשה‪ ,‬מה בין "שתי הלחם" לבין "מצה"]‪.‬‬

‫והנראה בזה‪ ,‬דצריך לומר‪ ,‬דההשתנות של המן [טעמו וממשו]‪ ,‬ניתנה רק לצורך‬
‫אכילה‪ ,‬לא לשאר צרכים‪ ,‬גם אם הם גורמי או מעכבי אכילה‪ .‬לכן‪ ,‬כל המנחות‪ ,‬כולל שתי‬
‫הלחם‪ ,‬שנאמר בהם דין של "קידוש ראשון"‪ ,‬או איזה דין נוסף על עצם הקרבתם‪ ,‬לא‬
‫יתכן להביאם מ"מן"‪ ,‬משום שכל זמן שלא השתנה טעמו ו"ממשו"‪ ,‬אינם חפצא ששייך‬
‫לקדשם לקרבנם‪ ,‬וההשתנות לא חלה אלא עם אכילתה [אבל ה"קידוש ראשון"‪ ,‬האפיה‬
‫וכדו'‪ ,‬לא שייכו עדיין בעודו "מן"]‪ .‬משא"כ במצה‪ ,‬הלא שפיר יתכן השינוי ל"טעמו‬

                                                          ‫וממשו"‪ ,‬עם האכילה‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬שגבי מצה שפיר שייכא‪ ,‬גם ה"שימור לשמה" ו"אפיה לשמה"‪ ,‬ושפיר שייך‬
‫לעשותם בשעת ההשתנות‪ .‬כי גבי "מן"‪ ,‬יש למחשבתו ה"משנה" אותו‪ ,‬דין "מעשה"‬

                             ‫לענין חלות המחשבה הנעשית בשעתה‪ .‬וצ"ע בכל זה‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                    ‫אפייה ויבשול ב"מן"‬

                                            ‫ֵאת ֲא ֶׁשר ּ ֹתאפּו ֵאפּו וגו’ (טז‪ ,‬כג)‬

                     ‫"מה שאתם רוצים לאפות בתנור‪ ,‬אפו היום" (רש"י)‬

‫וצ"ע‪ ,‬שהרי כתב רש"י בפרשת בהעלותך‪ ,‬על הפסוק "שטו העם ולקטו וטחנו‬
‫בריחיים" (במדבר יא‪ ,‬ח)‪" :‬לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה טעמו‬
‫לנטחנין ולנידוכין ולמבושלים"‪ .‬וכן איתא ביומא (עה‪ ,).‬על הפסוק "כטעם לשד השמן"‪,‬‬
‫שמשתנה היה לכמה טעמים‪ .‬ולפ"ז צ"ע מה שפירש"י כאן "מה שאתם רוצים לאפות"‪,‬‬
‫והרי לא היה ב"מן"‪ ,‬לא אפיה ולא בישול‪ ,‬אלא אך השתנות הטעם‪ ,‬לפי רצונם וטעמם‬

                                                                   ‫של ישראל‪.‬‬
‫וי"ל‪ ,‬ע"פ מאי דקי"ל בגיטין (לא‪" ).‬כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה"‪,‬‬
   393   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403