Page 541 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 541

‫‪-11-17‬ש‪1‬א‪2‬ת ‪ront‬כ‪-F‬י‪ Pg: 541 - 17‬מרדכי תקלט‬  ‫ברכת‬

‫ואמרו‪ ,‬כי אין הכוונה במי שיגע למצוא מציאה‪ ,‬זה ודאי לא שייך‪ .‬אלא שהכוונה‬
‫היא‪ ,‬למי שיגע להוציא דבר מיגיעתו‪ ,‬אלא שהקב"ה ממציא את תכלית היגיעה‪ ,‬בדרך‬
‫"מציאה"‪ .‬היינו‪ ,‬כשחושבים ויגעים על הבנת סוגיא ביגיעה רבה ומנסים דרכים שונות‪,‬‬
‫ולפתע הקב"ה מחדיר אל רעיוננו דרך שלא עלתה על דעתנו כלל‪ ,‬כשהיא מתגלית דרך‬
‫"מציאה"‪ ,‬שהרי לא עלה על הדעת לצפות לה‪ .‬כלומר "יגעת"‪ ,‬אבל "מצאת" מציאה‬
‫כפתרון שאינו מחמת ה"יגעת"‪ ,‬ואעפ"כ זו היא ה"דרך" וזהו המכוון‪ ,‬שרק כאשר קיים‬

                             ‫ה"יגעת"‪ ,‬אז ממציאו הקב"ה את ה"ומצאת"‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬

‫אלא דצ"ע לפי זה‪ ,‬שהרי המשל צריך להיות דומה לשני החידושים‪ ,‬גם לחלק‬
‫ה"יגעת" גם לחלק ה"מצאת"‪ ,‬וצע"ג איך זה בא לידי ביטוי במשל הנ"ל של "כלה"‪ .‬אטו‬
‫"כלה"‪ ,‬במתנה היא באה‪ .‬הלא מי אינו יודע שכלה דוקא אינה נקנית במתנה‪ ,‬כדילפינן‬
‫"קיחה קיחה" משדה עפרון‪ ,‬ובודאי שאין מן ה"כלה" דוגמא ל"יגעת ומצאת"‪ ,‬במיוחד‬

                                                 ‫לא כפירוש רבותינו‪ .‬וצע"ג בזה‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫ולכאורה היה אפשר לבאר את דברי רש"י וחז"ל אלו‪ ,‬על פי מה שהבנתי ב"ה מדברי‬
‫אדוננו מרנא הגר"א זצוקללה"ה‪ ,‬דהא דאמרינן "יגעת ומצאת תאמין"‪ ,‬אין הכוונה למציאה‬

       ‫בעלמא‪ ,‬אלא למציאה של אבידתו שאבדה‪ ,‬ויגע למצאה‪ ,‬ומצאה וחזרה לבעליה‪.‬‬

‫[פירוש זה‪ ,‬מוכח ממה שפירש רבינו הגר"א את התפילה "ותן חלקנו בתורתך"‪,‬‬
‫שהכוונה היא להחזרת חלקנו בתורה‪ ,‬שקיבלנוהו במעמד הר סיני ואבד‪ ,‬ואנו מתחננים‬
‫להחזירו לנו‪ .‬והוסיף רבינו הגר"א‪ ,‬דאהא קאי הא דאמרינן "יגעת ומצאת תאמין"‪ .‬ועל‬

         ‫כרחך‪ ,‬שהכוונה היא למציאת האבידה‪ ,‬היא התורה‪ ,‬שנפלה בחלקנו ואבדה]‪.‬‬

‫אשר לפי זה‪ ,‬הלא יתכן אולי להסביר את ההשוואה למשל ד"כלה"‪ ,‬משום שגם‬
‫"כלה"‪ ,‬היא בעצם בקשה להחזיר את האבידה‪ ,‬כמ"ש חז"ל "דרכו של איש לחזר אחר‬
‫אבידתו"‪ ,‬ופירשו שהכוונה היא‪ ,‬להחזיר את אבידתו שאבדה‪ ,‬משום שהרי הוכרזה‬

                  ‫הברכה של "בת פלוני לפלוני" כבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד‪.‬‬

‫וזהו שכתבו משל כ"כלה"‪ ,‬היינו כשם שב"כלה"‪ ,‬מוצאים את אבידתו שאבד‪ ,‬דרך‬
‫מציאה‪ ,‬כי בעצם "מה' אשה לאיש"‪ ,‬ואך הקב"ה הוא הממציא ברגע הרצוי מלפניו‬
‫את האשה לאיש הזה‪ ,‬בדרך מציאה של אבידה שאבדה‪ .‬כך גם בכל עניני יגיעותיו של‬
‫האדם‪ ,‬במיוחד ביגיעה של תלמוד תורה‪ ,‬שהקב"ה ממציא את כל התעלויותיו והחזרת‬

                                 ‫כל ההישגים ממתן תורה וממעמד קבלת התורה‪.‬‬

      ‫[ויעוין "ברכת מרדכי" על ספר שמות‪ ,‬במאמר "ככלותו"‪ ,‬מש"כ באופן נוסף]‪.‬‬
   536   537   538   539   540   541   542   543   544   545   546