Page 541 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 541
-11-17ש1א2ת rontכ-Fי Pg: 541 - 17מרדכי תקלט ברכת
ואמרו ,כי אין הכוונה במי שיגע למצוא מציאה ,זה ודאי לא שייך .אלא שהכוונה
היא ,למי שיגע להוציא דבר מיגיעתו ,אלא שהקב"ה ממציא את תכלית היגיעה ,בדרך
"מציאה" .היינו ,כשחושבים ויגעים על הבנת סוגיא ביגיעה רבה ומנסים דרכים שונות,
ולפתע הקב"ה מחדיר אל רעיוננו דרך שלא עלתה על דעתנו כלל ,כשהיא מתגלית דרך
"מציאה" ,שהרי לא עלה על הדעת לצפות לה .כלומר "יגעת" ,אבל "מצאת" מציאה
כפתרון שאינו מחמת ה"יגעת" ,ואעפ"כ זו היא ה"דרך" וזהו המכוון ,שרק כאשר קיים
ה"יגעת" ,אז ממציאו הקב"ה את ה"ומצאת" .ודפח"ח.
אלא דצ"ע לפי זה ,שהרי המשל צריך להיות דומה לשני החידושים ,גם לחלק
ה"יגעת" גם לחלק ה"מצאת" ,וצע"ג איך זה בא לידי ביטוי במשל הנ"ל של "כלה" .אטו
"כלה" ,במתנה היא באה .הלא מי אינו יודע שכלה דוקא אינה נקנית במתנה ,כדילפינן
"קיחה קיחה" משדה עפרון ,ובודאי שאין מן ה"כלה" דוגמא ל"יגעת ומצאת" ,במיוחד
לא כפירוש רבותינו .וצע"ג בזה.
ולכאורה היה אפשר לבאר את דברי רש"י וחז"ל אלו ,על פי מה שהבנתי ב"ה מדברי
אדוננו מרנא הגר"א זצוקללה"ה ,דהא דאמרינן "יגעת ומצאת תאמין" ,אין הכוונה למציאה
בעלמא ,אלא למציאה של אבידתו שאבדה ,ויגע למצאה ,ומצאה וחזרה לבעליה.
[פירוש זה ,מוכח ממה שפירש רבינו הגר"א את התפילה "ותן חלקנו בתורתך",
שהכוונה היא להחזרת חלקנו בתורה ,שקיבלנוהו במעמד הר סיני ואבד ,ואנו מתחננים
להחזירו לנו .והוסיף רבינו הגר"א ,דאהא קאי הא דאמרינן "יגעת ומצאת תאמין" .ועל
כרחך ,שהכוונה היא למציאת האבידה ,היא התורה ,שנפלה בחלקנו ואבדה].
אשר לפי זה ,הלא יתכן אולי להסביר את ההשוואה למשל ד"כלה" ,משום שגם
"כלה" ,היא בעצם בקשה להחזיר את האבידה ,כמ"ש חז"ל "דרכו של איש לחזר אחר
אבידתו" ,ופירשו שהכוונה היא ,להחזיר את אבידתו שאבדה ,משום שהרי הוכרזה
הברכה של "בת פלוני לפלוני" כבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד.
וזהו שכתבו משל כ"כלה" ,היינו כשם שב"כלה" ,מוצאים את אבידתו שאבד ,דרך
מציאה ,כי בעצם "מה' אשה לאיש" ,ואך הקב"ה הוא הממציא ברגע הרצוי מלפניו
את האשה לאיש הזה ,בדרך מציאה של אבידה שאבדה .כך גם בכל עניני יגיעותיו של
האדם ,במיוחד ביגיעה של תלמוד תורה ,שהקב"ה ממציא את כל התעלויותיו והחזרת
כל ההישגים ממתן תורה וממעמד קבלת התורה.
[ויעוין "ברכת מרדכי" על ספר שמות ,במאמר "ככלותו" ,מש"כ באופן נוסף].
