Page 542 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 542
-11-17ש1אתack 2כ-Bי Pg: 542 - 17מרדכי ברכת מקת
"שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה"
ַוִּי ֵּתן ֶאל ֹמ ֶׁשה ְּכ ַכֹּלתֹו ְל ַדֵּבר ִאּתֹו ְּב ַהר ִסי ַני (לא ,יח)
"דבר אחר ,מה כלה מתקשטת בכ"ד קישוטין ,הן האמורין בספר ישעיה,
אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים" (רש"י)
בשבת (קיד" ,).איזהו תלמיד חכם ,כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה .למאי
נפ"מ ,למנוייה פרנס על הציבור .אי בחדא מסכתא ,באתריה .אי בכוליה מסכתא תנויה,
בריש מתיבתא".
והקשו ,מהא דאיתא לעיל שם (ג ):דשאל רב שאלה מרבי ,וא"ל ר' חייא לרב" :בר
פחתי ,לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחרינא ,דילמא
לאו אדעתיה" .ולכאורה ,כיון דרבי "ריש מתיבתא" הוה ,הרי על כרחך היה בכלל "כל
ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה" ,ומאי קאמר רב חייא לרב "לא תשייליה
במסכתא אחרינא".
אכן נראה פשוט ,שגדר "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה" ,הכוונה היא ,שידיו
רב לו להתעמק ,בכל מקום בתורה ,ולהשיב דבר .אבל ,בעת התעמקותו בדבר אחד ,אין
לשאלו בענין אחר.
וכמו כן יש להבדיל ,בין שאלות של "ידיעה" ,לבין שאלות המצריכות הבנה
והתעמקות ,להקיש ,להשוות ולהבדיל ,בין מילתא למילתא.
ואין ספק ,כי תוספת עיון לשיקול הדעת ,תמיד מבורכת .והכוונה במ"ש "ששואלין
אותו הלכה בכל מקום ואומרה" ,היינו שקיימת אצלו היכולת לאומרה [הן מחמת
הידיעה והבקיאות ,הן מחמת שיקול הדעת וההבנה] .אבל אין הכוונה לומר ,שאין לו
צורך בשיקול דעת והבנה נוספים ,ק"ו שאין הדברים אמורים כשדעתו תפוסה בעיון
אחר .וז"ב.
