Page 572 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 572
1-11-17ו2יntקroהFל Pg: 572 - 18-מרדכי ברכת עקת
ופירשו ש"העושים אותם בטלה דעתם אצל כל אדם ,כדאמרינן בהמצניע (לקמן צב ):גבי
אנשי הוצל" .עכ"ל.
והנה בחגיגה (י ):מבואר ברש"י (ד"ה מלאכת .וכ"ה בזבחים מז .ד"ה מלאכת מחשבת) ,דהא
דבעינן "מלאכת מחשבת" בשבת ,ילפינן לה ממלאכת המשכן .יעו"ש .ותיקשי לפ"ז,
היכי מהניא טוויה על גבי העזים למלאכת המשכן ,הא הויא מלאכה "כלאחר יד" ,ואינה
מלאכת מחשבת.
ובשלמא לפירש"י בשבת הנ"ל ,לק"מ ,דהא לאשה "חכמת לב" הו"ל "כדרכה" ,ושפיר
חשיבא "מלאכת מחשבת" ,ורק להדיוט אין דרכו בכך .אבל לשיטת התוס' בשבת שם,
דאמרינן "בטלה דעתם אצל כל אדם" ,וכלפי הכל הו"ל "כלאחר יד" ,צ"ע היכי מהניא
למלאכת המשכן ,הא לא הויא מלאכת מחשבת.
[אכן יש לדון בהא דבעינן מלאכת מחשבת במשכן ,אם הוא דוקא אחר שכבר
הוקדשו החפצים למשכן ,או אפילו קודם הקדשם נמי בעינן מלאכת מחשבת .יעו' באר
שבע (סוטה מח ).בענין אבנים שלמות למזבח ,ומשנה למלך (פ"א מהל' בית הבחירה סוף הל'
טו) ,ובמנח"ח (מצוה מ) ,ודו"ק].
ואשר נראה אולי בזה ,דהנה התוס' נקטו את הטעם ד"בטלה דעתם" ,ויש לשים לב,
שכל ענין "בטלה דעתם" נוגע רק כשהמדובר הוא במעשה האדם ,דבהא הוא דאמרינן
שמעשה הטוויה ע"ג הבהמה ,אינו "מעשה" של "מחשבת" .כי דעת כל אדם ,אינה
מחשיבתו כ"דרך" הנוהג בטוויה .לכן אכתי נחשב מעשה טוויה זה" ,שלא כדרך טוויה",
ואין צורה זאת מעשה ה"מחשבת" של טוייה .אבל עד כמה שנוגע הדבר לחפצא של
מלאכת הטוויה ,ודאי דלא חסר בה "מחשבת" ,כי החפצא אינה שייכת ל"בטלה דעתם".
ומיושב היטב ,משום דנהי שכשהמדובר הוא לענין לחייב את עושה המלאכה בטוויה
זאת ,אין בה "עשייה" של מחשבת ,שכן אין צורה זאת טוויה של דרך בני אדם .אבל
הא מיהא כשהמדובר הוא להחשיב את מלאכת המשכן כמלאכת מחשבת ,ודאי שיש
בה שפיר "מחשבת" ,שהרי פשוט דלא גרעא טוויה ע"ג העזים ,שהיא טוויה בחכמה
מיוחדת ,מכל "מחשבת" במילואה.
ובנ"א :אמנם חסר "כדרך" לחיובא ,משום דהו"ל בשעת העשייה "שלא כדרך" ,אבל
אין זאת אלא כלפי ה"גברא" ,לחייבו על מעשהו .משא"כ כלפי ה"מלאכה" עצמה,
כשהנידון הוא ,אם יש בה או חסר בה "מחשבת" ,ודאי שיש בה "מחשבת" ,שכן היא
כשלעצמה ,עשויה מחשבת ,ולא שייך בה "בטלה דעתם" .ודו"ק.
