Page 601 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 601

‫ז ‪7‬כ‪-1‬ו‪11‬ר‪1-‬ת‪t 2‬פ‪on‬ר‪Fr‬ש‪19-‬תר‪-‬ה‪1‬פ‪0‬ט‪ Pg: 6‬מרדכי תקצט‬  ‫ברכת‬

                   ‫הפטרת פרשת זכרו‬

           ‫ב’ זכירות בעמלק ‪ -‬המלחמה וה"מארב"‬

‫ּ ֹכה ָא ַמר ה’ ְצ ָבאֹות ָּפ ַק ְד ִּתי ֵאת ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ֲע ָמ ֵלק ְלִי ְׂשָר ֵאל ֲא ֶׁשר ָׂשם לֹו ַּב ֶּדֶרְך‬
                                            ‫ַּב ֲעֹלתֹו ִמ ִּמ ְצָר ִים (שמואל א טו‪ ,‬ב)‬

‫ונראה‪ ,‬שנאמרו כאן שני ענינים‪ ,‬ושני דיני זכירה‪ .‬דיעויין ברמב"ם (פ"ה מהל' מלכים‬
‫ה"ה)‪" :‬ומ"ע לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו"‪ .‬והיינו‪ ,‬שמלבד מה שמצוה לזכור‬
‫את עצם מעשיו הרעים‪ ,‬דהיינו המלחמה‪ ,‬עוד נאמר דין זכירה מיוחד‪ ,‬על "אריבתו"‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬על המארב ששם לישראל‪ ,‬ובא בפתע פתאום‪ ,‬כמ"ש "אשר קרך בדרך"‪ .‬וזהו‬
‫מה שהזכיר כאן שמואל בקרא "אשר עשה עמלק לישראל‪ ,‬אשר שם לו בדרך"‪ .‬דהיינו‪,‬‬

                                                                      ‫המארב‪.‬‬
‫ועיין בתרגום של "אשר שם"‪ ,‬שתרגם "דכמן ליה באורחיה"‪ .‬ועיין עוד בכל המפרשים‬
‫שם‪ .‬וזה להדיא מקור לדברי הרמב"ם [ויעויין במג"א ובמשנ"ב‪ ,‬אם יוצאין ידי חובת‬
‫פרשת זכור‪ ,‬בס"פ בשלח‪" :‬ויבא עמלק" וגו'‪ .‬ולפמשנ"ת‪ ,‬הלא בפרשת בשלח לא מוזכר‬

                                                                 ‫ה"ואריבתו"]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                  ‫"את החטיאם את עמלק"‬

‫ַוִּי ְׁש ָל ֲחָך ה’ ְּב ָדֶרְך ַוּ ֹיא ֶמר ֵלְך ְו ַה ֲחַר ְמ ָּתה ֶאת ַה ַחָּט ִאים ֶאת ֲע ָמ ֵלק וגו’ (שמואל א טו‪ ,‬ב)‬

                                ‫וצ"ב‪ ,‬לשם מה באה תוספת המילה "החטאים"‪.‬‬
‫ויתכן על פי מה שפסק הרמב"ם (פ"ו מהל' מלכים ה"ד)‪ ,‬שאם השלימו העמלקים וקבלו‬
‫עליהם ז' מצוות‪ ,‬אין הורגין אותם‪ .‬ולפי זה מדוקדק מאד מש"נ "את החטאים את‬
   596   597   598   599   600   601   602   603   604   605   606