Page 596 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 596

‫‪1-11-17‬פ‪2‬ק‪nt‬ו‪ro‬ד‪F‬י‪ Pg: 596 - 19-‬מרדכי‬  ‫תקצד ברכת‬

‫שכשיעמידו את מזבח הזהב‪ ,‬יקטירו עליו קטורת‪ ,‬כשם שציוו על שימת הלחם על‬
                                               ‫השולחן‪ ,‬והעלאת הנרות במנורה‪.‬‬

‫ותירץ הרמב"ן‪ ,‬דאמנם לא צווה על כך‪ ,‬אבל משה רבינו הבין כך מתוך הצוויים‬
‫בשולחן ובמנורה‪ ,‬דכשם שבשולחן ובמנורה יש להעלות את הנרות‪ ,‬ולשים את הלחם‪,‬‬
‫בשעת העמדתם‪ ,‬כך במזבח הזהב [יש ללמוד מהם]‪ ,‬יש להקטיר את הקטורת בשעת‬

                                                                     ‫העמדתו‪.‬‬

‫אך צ"ע‪ ,‬מדוע צווה על כך במפורש בשולחן ובמנורה‪ ,‬ואילו במזבח הזהב‪ ,‬סמכו על‬
‫כך שילמדו את הקטרת הקטורת בשעת העמדתו‪ ,‬מלחם ונרות‪ ,‬שצוו לעשותם בשעת‬

                                                                    ‫העמדתם‪.‬‬

‫ומרן הגה"ק מהרי"ל דיסקין זצוקללה"ה אמר בזה‪ ,‬שבאו על ידי זה לרמוז‪ ,‬כי על אף‬
‫שודאי יש ללמוד קטורת מלחם ונרות‪ ,‬אעפ"כ הבדל יש ביניהם‪ ,‬שאת הלחם והנרות‪,‬‬
‫יש להניח ולהדליק מיד עם הצבת השולחן והמנורה‪ ,‬אבל במזבח הזהב‪ ,‬אי אפשר‬

                                                      ‫להקטיר את הקטורת מיד‪.‬‬

‫והיינו טעמא‪ ,‬משום שכיון שהתבאר בחז"ל‪ ,‬שהיו מושיטים את כל כלי הקודש‬
‫למשה‪ ,‬והוא היה מעמידם במקומם (יעו' ילקו"ש‪ ,‬פקודי רמז תיז)‪ ,‬אשר לכן‪ ,‬נהי שבשאר‬
‫כלי המקדש‪ ,‬יכולין לעבוד את עבודתם‪ ,‬גם כל זמן שיש מי הנוכח במשכן או בבית‬

                                                      ‫המקדש‪ ,‬בשעת העבודה‪.‬‬

‫אבל בהקטרת הקטורת‪ ,‬נאמר לאו של "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר‬
‫בקודש עד צאתו" (להלן טז‪ ,‬יז‪ .‬ויעו' ביומא מד‪ .‬וברמב"ם פ"ג מהל' תו"מ ה"ג‪ ,‬ופ"ד מהל' עיוה"כ‬
‫ה"ב)‪ .‬לכך‪ ,‬ע"כ יש להמתין עד שהמושיט את המזבח וכל הכרוך להקטרה‪ ,‬יעזוב את‬

                                ‫ההיכל‪ ,‬ורק אח"כ יקטירו את הקטורת ע"ג המזבח‪.‬‬

‫באה איפוא התורה לרמוז‪ ,‬שאע"פ שברור‪ ,‬שיש להקטיר את הקטורת ע"ג מזבח‬
‫הזהב‪ ,‬כשם שהניחו את הלחם ע"ג השולחן‪ ,‬והעלו את הנרות ע"ג המנורה‪ ,‬אבל הא‬
‫מיהת‪ ,‬שיש להמתין עד שיצא ה"מושיט" מן ההיכל‪ ,‬כדי שלא יעבור על הלאו ד"וכל‬

                                                                     ‫אדם" וגו'‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   591   592   593   594   595   596   597   598   599   600   601