Page 593 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 593
1-11-17פ2קntוroדFי Pg: 593 - 19-מרדכי תקצא ברכת
ילפותא לרבויי .ולפי זה מתיישב הכל אל נכון ,משום שהיא היא ,מחלוקת נוספת ,בין
הראבי"ה ,להראשונים האחרים .והכל אתי שפיר בעה"י.
והנה בריש מכילתין (ב ).תנן" ,סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה" ,ובגמ' שם:
"מנה"מ וכו' ,ורבא אמר מהכא (ויקרא כג ,מב) בסוכות תשבו שבעת ימים ,אמרה תורה
כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי ,עד עשרים אמה אדם עושה דירתו
דירת עראי ,למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע.
א"ל אביי ,אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן ,הכי נמי דלא הוי סוכה .א"ל,
הכי קאמינא לך ,עד כ' אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי ,כי עביד ליה דירת קבע נמי
נפיק .למעלה מכ' אמה ,דאדם עושה דירתו דירת קבע ,כי עביד ליה דירת עראי נמי לא
נפיק" .ע"כ.
וצ"ב טובא סברת רבא ,ד"עד כ' אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי ,כי עביד ליה
דירת קבע נמי נפיק" ,הלא סוף כל סוף הרי הוא יושב בדירת קבע ,והתורה אמרה "צא
מדירת קבע ושב בדירת עראי" .ויעו' ברש"י שם (ד"ה עד) שפירש" ,עד עשרים אמה
דאדם עושה כו' ,שפיר דמי ,דודאי יש בכלל קבע עראי ,והרי עשה כתורה" .וזה פלא,
איזה סברא היא זו ,שבכלל ה"קבע" יש "עראי" .הלא על זה גופא ,אמרה תורה" ,צא
מדירת קבע" .וצ"ע.
ובתוס' שם (ד"ה כי)" :כי עביד ליה דירת קבע שפיר דמי .דאע"ג דיש לפרש קרא
בדירה שאינה ראויה אלא לשבעה למעוטי קבע ,משמע ליה קרא דאתא לשיעורא
לאורויי לך מדת גובהה ,כלומר בסוכה שאפשר לעשות עראי" .ע"כ .והקשו לפ"ז ,אמאי
אמרו (תענית ב ):ד"גשמים סימן קללה בחג" ,והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא
ירדו גשמים בסוכה ,ואכתי תהיה סוכה כשרה משום ש"ראויה" להיות עראי .ותירצו,
"דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע ,מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם
הסכך ,לא מיתכשרה ,עד דעביד לה עראי .ומה"ט נמי ,ניחא לרבי זירא דדריש מדכתיב
וסוכה תהיה לצל ,הא כתיב נמי מזרם וממטר ,וניבעי נמי שלא ירדו גשמים לתוכה .אלא
ודאי משום דבעינן סככה עראי ,וא"כ הוה ליה קבע" .עכ"ד.
והמבואר מדברי התוס' ,ששני דיני "ארעי" הם ,שנאמרו בסוכה :חדא ,דין "עראי"
בדפנות ,שהוא זה "שיעור" גרידא ,שצריכה הסוכה ,להיות "ראויה" לדירת עראי .והדין
השני ,הוא דין "עראי" בסכך ,שצריך להיות "עראי" ממש ,משום ד"עיקר הסוכה על שם
הסכך".
והשתא צא ולמד .הלא עצם ה"חפצא" של הסכך ,אינו משתנה ,כאשר הוא קובעו
