Page 598 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 598

‫‪1-11-17‬פ‪2‬ק‪k‬ו‪ac‬ד‪B‬י‪ Pg: 598 - 19-‬מרדכי‬  ‫תקצו ברכת‬

‫ויתכן‪ ,‬שהרי כאמור‪ ,‬נאמר על ה"בדים" של הארון‪ ,‬לאו מיוחד‪ ,‬של "לא יסורו ממנו"‪.‬‬
‫לאו זה‪ ,‬מחייב לתחוב את הבדים‪ ,‬בתוך הטבעות הקבועות בארון‪ ,‬גם בעת חנייתן‪.‬‬

     ‫וכנראה‪ ,‬שמכח אותו הלאו‪ ,‬יש לקבוע את הבדים במקומן‪ ,‬מיד עם בניית הארון‪.‬‬

‫אך נראה פשוט‪ ,‬ששלימות בניית הארון וקיום דינו‪ ,‬הוא רק בנתינת הלוחות בתוכו‪,‬‬
               ‫כפי שהוא נקרא "ארון העדות"‪ ,‬ומאז ואילך‪ ,‬נאמר ה"לא יסורו ממנו"‪.‬‬

‫זאת היא הסיבה של משמעות הכתוב "ויקח ויתן את העדות אל הארון"‪ ,‬ורק לאחר‬
‫מכן "וישם את הבדים אל הארון"‪ .‬דו"ק‪ ,‬שנאמר כאן "וישם"‪ .‬היינו‪ ,‬במקומן בטבעות‪,‬‬

                                                              ‫ו"לא יסורו ממנו"‪.‬‬

‫ואילו מה שנאמר "והבאת את הבדים"‪ ,‬הרי לא נאמר שם "וישם"‪ ,‬אלא "והבאת"‪,‬‬
‫היינו שה"בדים" "הובאו"‪ ,‬אבל לא "הושמו"‪ ,‬כי עדיין לא ניתנו הלוחות‪ ,‬אל תוך הארון‬
‫[שהלא מפורש שם "את הלוחות אשר אתן אליך"‪ ,‬היינו‪ ,‬אתן בעתיד]‪ .‬ומיושבת היטב‬

                           ‫הסתירה בעה"י‪ ,‬והמקראות אף הם מדוייקים על מכונם‪.‬‬

‫ומדוקדק גם מה שלעיל גבי "ויבא" וגו'‪ ,‬נאמר "על צלעות" הארון‪ .‬שכן עדיין לא‬
‫"הושמו" הבדים בטבעות‪ ,‬אלא רק לאחר שלימות חלות שם "ארון"‪ ,‬דהיינו לאחר נתינת‬

      ‫ה"עדות" לתוכו‪ .‬רק לאחר מכן נאמר "וישם"‪ ,‬את הבדים‪" ,‬על הארון"‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫עוד יש להוסיף‪ ,‬אולי באופן נוסף‪ .‬יעו' בדעת זקנים מבעלי התוספות על הפסוק (לעיל‬
‫כה‪ ,‬טז) "ונתת אל הארון את העדות" וגו'‪ ,‬שכתבו בזה"ל‪" :‬אין זה עיקר הציווי‪ ,‬דהא כתיב‬
‫למטה ואל הארון יתן את העדות‪ ,‬אלא ליתן טעם מפני מה לא יסורו ממנו‪ ,‬כדי שלא‬

                             ‫ימשמשו בו‪ ,‬כי צריך ליתן בו את העדות ויהיה קדש"‪.‬‬

‫היינו שהפסוק הקודם שם "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו"‪ ,‬קבע "לאו"‬
‫להסרת הבדים מן הארון‪ ,‬והפסוק הבא אחריו "ונתת אל הארון" וגו'‪ ,‬הוא נימוק ללאו זה‪,‬‬

                          ‫משום שעתידין לוחות העדות להיות בארון‪ ,‬כמש"כ שם‪.‬‬

‫ואע"פ שכ"ז צ"ב בפשט הדברים‪ ,‬אבל הא מיהת‪ ,‬שה"ונתת" מוסב על העתיד‪,‬‬
‫ואין כאן‪ ,‬לפי זה‪ ,‬קושיא מסתירת המקראות‪ ,‬כי כשנתנו בפועל את הלוחות‪ ,‬היה זה‬
‫כדמשמע בפסוק (מ‪ ,‬כ)‪" :‬ויקח ויתן את העדות אל הארון"‪ ,‬ורק אח"כ "וישם את הבדים"‬

                                                                          ‫וגו'‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬
   593   594   595   596   597   598   599   600   601   602   603