Page 600 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 600
1-11-17פ2קntוroדFי Pg: 600 - 19-מרדכי תקצח ברכת
וכמו כן בכל שאר הכלים שהונחו במקום קביעותם ,כמו מזבח הזהב ושאר כלים,
בכולם ודאי דשייכא שפיר לשון "וישם".
שימת מזבח העולה -לאחר קיבעת מסך הפתח
ְו ֵאת ִמְזַּבח ָה ֹע ָלה ָׂשם ֶּפ ַתח ִמ ְׁשַּכן אֹ ֶהל מֹו ֵעד (מ ,כט)
הנה אמנם נאמר במזבח העולה לשון "שימה" ,אך לא כמש"נ בשאר כלים קבועים
"וישם" ,אלא "ואת מזבח העולה שם" וגו' .וזה צ"ע ,מדוע שינו משאר כלים שנאמר
בהם "וישם" ,מדוע נקטו משפט כזה ,אשר בתוכו הופיעה המילה "שם".
כמו כן צ"ע ,דיעו' בניקוד שמתחת למילה "ואת" מזבח העולה וגו' ,שניקדו ב"צירה",
לא ב"סגול" ,כבשאר ה"ואת" שבפרשה .גם פשר וא"ו החיבור שבמילה זאת ,אינו ברור,
למה הוא מחובר ,הלא קודם נאמר (בפסוק כח) "וישם את מסך פתח המשכן" ,ומה חיבורו
של מזבח העולה ,למסך החצר.
וחידש בזה מרן הגה"ק מהרי"ל דיסקין זצוקללה"ה חידוש נפלא ,שכשם שנאמר דין
(יומא סב ):ש"השוחט קודם פתיחת דלתות ההיכל שחיטתו פסולה ,שנאמר "פתח אהל
מועד" ,בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהפתח סגור" .כמו כן נאמר דין זה עצמו ,במזבח
העולה ,ששימתו במקומו ,תהא "כשהפתח פתוח" .ו"פתח פתוח" של המשכן אוהל
מועד ,הוא כשהמסך מגולל ופתוח ,אבל כל זמן שאין המסך במקומו ,אין זה "פתוח",
שהרי אין בו פתח כלל.
ומבואר היטב מה שנקטו את הלשון "ואת" מזבח העולה וגו' .ולכאורה ,מהו פשר
וא"ו החיבור ,ומה פשר הניקוד "ואת" בצירה .אכן ,להמבואר נראה ,שרק לאחר שכבר
שמו במקומו את מסך הפתח למשכן ,וגללוהו ,רק אז "שמו" את מזבח העולה במקומו.
ולכן הודגש הדבר בוא"ו החיבור וב"צירה" ,כי המילה ואת ב"צירה" מצביעה על צמידות.
ומבואר היטב ,דדוקא לאחר שקבעו את "מסך פתח המשכן" במקומו ,רק אז "שמו"
את המזבח ב"מקומו" .זהו חידושו של מרן הגה"ק השרף מבריסק זצוקללה"ה.
