Page 52 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 52
Pg: 52 - 2-Front 21-08-29
נב שיח קודש
השכל ,מתחיל להתנוצץ ולהיות ניכר הרצון האלוקי שבו
בצדדיו החיצוניים )עיין מוסר אביך פרק א ,א(.
אם כן הבחירה החופשית היא בשכל ולא ברצון .מאחר והרצון
האלוקי שבנו הוא עצם החיים ,איננו בני חורין לרצות או לא
לרצות ,אך ד' נתן בידינו יכולת שכלית לשקול ולבחור לאן
להטות את הרצון המהותי שבנו – להמשיך את חיי נשמתנו
המוסרית ,או להימנע מכך ולהימשך אחר חיי גופנו והנאותינו
הגשמיות .שורש הקיום הוא ברצון המהותי שבנו אשר אינו
תלוי בבחירה ,אך עוצמת המשכתו וגילויו של רצון מהותי זה
בענפי החיים תלויה בבחירה השכלית האנושית .כשם שבמובן
הפיזי האדם חי בעל כורחו ,אבל בכוחו להמשיך את חייו או
להתאבד ,חלילה ,כך גם מבחינת מהות החיים שלו ,הרצון
האלוקי שהוא עצם חייו קיים בו על כורחו ,אך בכוחו השכלי
להמשיך אותו או לחדול ממנו .מאחר ואהבת החיים משותפת
לכל חי ,לכן כל אדם בבחירתו השכלית הבריאה יתן 'את כל
הון ביתו' על מנת להציל את חייו.
ביתר ביאור והעמקה נאמר :נשמת האדם שהיא מן העליונים -
שהיא הרצון האלוקי שבנו -היא היא עצם חיי האדם ,והיא
כולה קודש ושואפת למרחבי אין-סוף של הנצח העליון .אך
הנשמה העליונה הזו התלבשה בגוף ,אשר מצמצם את החיים
לממדי החומר .לגוף מצד עצמו אין קיום ,ולולי הנשמה
המחיה אותו הוא היה ָּב ֶלה ומתפרר .אך בין הטוב הנשמתי
לבין הרע הגופני הושם האדם הבחירי ,שבידו "לדעת טוב
ורע" ,דהיינו לבחור בשכלו להמשיך את הרצון האלוקי
הנשמתי או לחדול .בחירתו אינה יוצרת את המהות האלוקית
שבו אלא מוסיפה לה גילוי ,ועל ידי כך האדם זוכה להיות