Page 72 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 72
Pg: 72 - 3-Front 21-08-29
עב שיח קודש
היום ,הכלל או הפרט? בפשטות הפרט הוא המקדש ,וגם אם
לא כל פרט ופרט אומר בפיו את הקידוש אלא שומע מאחר,
עליו לדעת שבאמת הוא המקדש ,ולכוון בשמיעתו את הקידוש
לצאת ידי חובתו מדין 'שומע כעונה' ,ואם כן כל פרט ופרט
מקדש את היום.
היכולת של כל פרט לקדש את השבת נובעת מ'נחלת אמת' של
הרצון האלוקי ,שהיא אמיתת המציאות כולה ,החקוקה בנשמה
הלאומית של ישראל וממנה בנשמתו של כל פרט ופרט .נחלת
אמת זו המסורה לכל יחיד היא אשר נותנת 'כח חיים פרטיים
לכל אחד ואחד מישראל' לפרש את הקדושה המציאותית
המוחלטת ,ולהוציא אותה אל הפועל בפן האישי שלו" ,עד
שיש ביד כל אחד מישראל לתן כח קדושה מצדו אל היום,
לקדש את היום".
מה הכוונה שכל אחד מישראל יכול 'ליתן קדושה מצדו אל
היום'? הרי קדושת היום היא מציאות עובדתית החקוקה בטבע
המציאות גם בלא הקידוש שלנו .אלא שבקדושת השבת ,ממנה
נמשכת גם קדושת הימים הטובים ,ישנן שתי בחינות – בחינת
'זכר למעשה בראשית' ,שזו אכן בחינה של קדושה עובדתית,
'קביעא וקיימא' ,הטמונה בטבע המציאות מצד הרצון האלוקי
אשר בראה בששת ימי בראשית .אך קדושה זו ,שהיא קבועה
ואינה משתנה ,היא בכח ,ועל האדם מוטל להוציא אותה אל
הפועל על ידי בחירתו .הקדושה שהאדם מוסיף ומגלה על ידי
בחירתו היא הבחינה השניה שיש בשבת – בחינת 'זכר ליציאת
מצרים' .כפי שנראה בהמשך ,ביציאת מצרים התחדש בפרטים
של ישראל כח לקדש באופן אישי את השבת ,לפרש ,לפשט
ולפתח את הכלל ,דהיינו להוציא אל הפועל את קדושת שבת