Page 133 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 133

‫‪Pg: 133 - 5-Front 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן גלק‬  ‫תורה קיד‬                           ‫________ ליקוטי‬

             ‫ליקוטים‬

‫והשמאל‪ ,‬ומשום זה נקרא שמים‪ ,‬שהוא כולל מ"ה הוא בחינת יעקב שהוא בסוד הכסא‬
‫הכולל חסד וגבורה שיבואו לסוד האחדות‬            ‫אש ומים‪ ,‬אש היא גבורה‪ ,‬מים הם חסד‪.‬‬
‫שהיא בחינת המחלוקת שהוא לשם שמים‪,‬‬
‫ועתה בדורותינו בעוונתינו הרבים נתעורר‬          ‫ובאהבת שלום (תרומה)‪ :‬מדת יעקב‬
‫מחלוקת בין הצדיקים וגם נתעורר מחלוקת‬           ‫נקראת שמים‪ ,‬על דרך אמרם ז"ל (חגיגה יב‪).‬‬
‫וקטגוריא על הצדיקים‪ ,‬ובאמת גם בדורות‬           ‫שמים אש ומים‪ ,‬חסדים וגבורות‪ ,‬כי הוא‬
‫הקודמים בימי התנאים ואמוראים היה גם כן‬         ‫כלול משניהם‪ .‬וזו היא בחינת הכתוב (דברים‬
‫מחלוקת ביניהם זה אוסר וזה מתיר זה פוסל‬         ‫ד לב) ולמקצה השמים ועד קצה השמים‪,‬‬
‫וזה מכשיר‪ ,‬אכן עם כל זה אלו ואלו דברי‬          ‫פירוש כי ב' פעמים קצה בגימטריא שמים‪,‬‬
‫אלוקים חיים‪ ,‬וזה מחמת שהיה מחלוקת‬              ‫מדת יעקב הכלול משני הקצוות‪ .‬ומי שיש‬
‫לשם שמים שהוא בחינת יעקב בריח התיכון‬           ‫לו מדה זו‪ ,‬מדת יעקב מדת אמת הנקראת‬
‫שהוא בסוד מדת האמת תתן אמת ליעקב‬               ‫שמים‪ ,‬אזי יכול לבקוע רקיעים במדתו‪ ,‬על‬
‫(מיכה ז‪ ,‬כ)‪ ,‬ולכן אף על פי שזה אוסר וזה‬        ‫דרך הכתוב (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר‬
‫מתיר אלו ואלו דברי אלוקים חיים ותרוויהו‬        ‫אורך‪ ,‬כי יעקב הם אותיות יבקע (זוהר ג קד‪,).‬‬
‫אמת‪ ,‬וכמו שאמ"ת נוט' מ'חלוקת ת'נאים‬            ‫ומבריח כל הקליפות‪ ,‬וכל הדינים והגבורות‬
‫א'מוראים שהיה לשם שמים שבשרשם‬
‫ובמקורם באים לרזא דיחודא לבריח התיכון‬                                       ‫ממתיק במדתו‪.‬‬

‫המחבר שני הקצוות ומכליל שמאלא בימינא‬           ‫ובדברי חיים (שלח)‪ :‬ומבואר בספרים‬
‫דינא ברחמי‪ ,‬היינו אסור ופסול שנמשך‬             ‫הקדושים דאי אפשר לחבר שני הפכים רק‬
‫משורש הדין בכשר ומותר שמשורש הרחמים‪,‬‬           ‫על ידי כח הגבוה משניהם‪ ,‬כמו היסודות אש‬
‫ונמתקים כל הגבורות בחסדים ורחמים‬               ‫ומים שמתחברים על ידי הרוח שיש בו כח‬
‫גמורים‪ :‬והנה שמים מרמז ליראת שמים‬              ‫משניהם חם ולח‪ ,‬לכן בהתחבר ענוה ויראה‬
‫כמו שכתוב (דניאל ד‪ ,‬לא) עיני לשמיא נטלית‪,‬‬      ‫צריך על ידי דעת הפנימי שהוא שורש ענוה‬
‫וכתיב (ישעיה מ‪ ,‬כו) שאו מרום עיניכם וראו מי‬    ‫ויראה‪ .‬והנה ידוע שיש בפרט כמו שיש בכלל‪,‬‬
‫ברא אלה‪ ,‬שצריך האדם לישא עיניו למרום‬           ‫כמו שכתבנו באדם בפרט‪ ,‬כן הוא בשורש‬
‫ולראות שיש בורא עולם שברא כל העולמות‬           ‫נשמות ישראל‪ .‬והנה דור המדבר היו מבחינת‬
‫והנבראים‪ ,‬וראו הוא 'ראיה' שהוא אותיות‬          ‫ענוה‪ ,‬וארץ הקדושה ובאי הארץ היו מבחינת‬
‫'יראה' שעל ידי זה יהיה לו יראה משמו‬            ‫יראה‪ ,‬ולחברם יחד היה צריך בנשמות‬
‫יתברך במה שיתבונן שהוא אל גדול ונורא‬           ‫שכלולים משני בחינות יחד‪ ,‬ושורשם בחינת‬
                                               ‫דעת‪ ,‬שורש נשמת משה שהוא שורש דעת‬
                                        ‫וכו'‪.‬‬  ‫הנעלם‪.‬‬

‫ובמגיד דבריו ליעקב (קנד)‪ :‬אש ומים‬
‫ובמגן אברהם (טריסק‪ ,‬פ' קרח)‪ :‬וזה השמים הם נגדיים זה לזה‪ ,‬ואיך יכול להיות נכללים‬
‫כסאי‪ ,‬שמים הוא אש ומים חסד וגבורה זה בזה‪ ,‬ובודאי מוכרח להיות איזה דבר‬
‫ו'כסאי' בגימ' כמנין יחוד הוי"ה ואדנ"י‪ ,‬המחברם יחד שלא יבטל המים את האש‬
‫שבסוד יחוד זעיר ונוקביה תפארת ומלכות או להיפך‪ ,‬לכך צריך דבר המחברם שלא‬
‫שהוא יחוד השני שמות מ"ה וב"ן‪ ,‬והשם יתבטלו ממציאותם‪ ,‬והדבר המחברם נקרא‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138