Page 141 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 141

‫מוהר"ן אמק‬  ‫‪Pg: 141 - 5-Front 21-10-25‬‬         ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קטו‬

‫אֹו ֵהב ִמׁ ְשּ ָפט‪ַ ,‬על ּכֵן הּוא ִי ְתּבַָרְך ֻמכְָרח ּכִ ְביָכֹול לְ ַהסְּכִים לְ ַהז ְ ִמין לֹו ְמנִיעֹות לְמֹונְעֹו ִמּ ֶדֶרְך‬
‫ַה ַחּיִים‪ּ ,‬כְ ִפי הָָראּוי לֹו לְ ִפי ַמ ֲע ָֹשיו הָָר ִעים‪ַ ,‬על ּפִי הַּ ִדין וְהַּ ִמׁשְּפָט‪ּ .‬כִי הּוא ִי ְתּ ָבַרְך ֵאינֹו ָיכֹול‬

                                ‫לִ ְדחֹות ֶאת הַּ ִדין‪ּ ,‬כִי הּוא יִ ְתּ ָבַרְך אֹו ֵהב ִמׁ ְשּ ָפט ּכַּנַ"ל‪.‬‏‬
‫ַאְך ֵמ ַא ַחר ׁשֶּבֶ ֱא ֶמת הּוא ִי ְתּ ָבַרְך אֹו ֵהב יִ ְֹשָר ֵאל‪ ,‬וְאֹו ָתּה ָה ַא ֲהבָה ׁ ֶשל יִ ֹשְָר ֵאל הִיא‬
‫ּגְדֹולָה יֹו ֵתר ֵמ ָה ַא ֲהבָה ׁ ֶשל הַּ ִמׁ ְשּפָט ּכַּנַ"ל‪ָ ,‬מה עֹו ֶֹשה ַהּׁשֵם ִי ְתּבַָרְך‪ּ ,‬כִי הּוא ֻמכְָרח ּכִ ְב ָיכֹול‬

‫לְהַ ְסּכִים ַעל הַּ ְמנִיעֹות לְ ָמנְעֹו ִמן ָה ֱא ֶמת‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ַהּ ִדין ְוהַּ ִמׁשְּ ָפט ׁ ֶש ָעלָיו‪ּ ,‬כִי הּוא אֹו ֵהב_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫יתברך הוא אוהב משפט‪ ,‬על כן הוא יתברך מוכרח כביכול להסכים להזמין לו מניעות‬
‫למונעו מדרך החיים‪ ,‬כפי הראוי לו לפי מעשיו הרעים‪ ,‬על פי הדין והמשפט‪ .‬כי הוא‬

                  ‫יתברך אינו יכול לדחות את הדין‪ ,‬כי הוא יתברך אוהב משפט כנ"ל‪.‬‬
‫אך מאחר שבאמת הוא יתברך אוהב ישראל‪ ,‬ואותה האהבה של ישראל היא‬
‫גדולה יותר מהאהבה של המשפט כנ"ל‪ ,‬מה עושה השם יתברך‪ ,‬כי הוא מוכרח כביכול‬
‫להסכים על המניעות למנעו מן האמת‪ ,‬שהוא ה' אמת ותורתו אמת וצדיק אמת‪ ,‬מחמת‬

            ‫ליקוטים‬

‫ומכל מקום אביו אהבו‪ ,‬וכש"כ שרואה בעצמו ומשבחים את ישראל וניכר לכל גודל אהבה‬
‫מעט בדרך הטוב שהולך‪ ,‬רק אם שומע הרב שלהם להשי"ת‪ ,‬והשי"ת מתפאר בהם זהו‬
            ‫שבחים משבחין לבנו‪ ,‬וזה ודאי אינו מחמת עיקר עטרה‪.‬‬
                                               ‫אהבה ואם היה הולך רק מעט בדרך הטוב‬
                                               ‫אז ודאי לא היו משבחין אותו‪ ,‬אלא ודאי‬
‫בחיים וחסד (בראשית)‪ :‬הנה בוקר נקרא‬             ‫מוכח שהכל הוא בדרך טוב‪ ,‬ואז אוהבו האב‬
‫מה שמבקר גדלות הבורא‪ ,‬וזהו אהבה‪ .‬והנה‬          ‫אהבה גמורה ומתפאר בפני העולם שיש לו‬
‫אהבה נופלת על הקשר‪ ,‬וכל הגוף נקרא קשר‪,‬‬         ‫בן טוב כזה‪ ,‬וגם בטוח שיהיה לו עולם הבא‬
‫וגוף וברית חשבינן חד‪ ,‬כי הגוף נקרא יעקב‬
‫וברית הוא יוסף שהוא הקשר‪ ,‬וע"כ היה יוסף‬                                          ‫ע"י בן זה‪.‬‬
‫דמות דיוקנו של יעקב‪ .‬והטעם כי הנה כשהם‬         ‫כך השי"ת אוהב את ישראל ומחמת‬
‫בהתחברות נקרא כל אבר בשמו‪ ,‬כמו יד ורגל‪,‬‬        ‫אהבה אמר די באלוקותי‪ ,‬כמו שכתבו‬
‫אך כשמחבר עם אבר א' לעובדא אז נקרא‬             ‫שד'י די באלוקותי שיש לו די כמה שיעבדו‬
‫אותו אבר גוף‪ ,‬ומחמת זה נקרא גוף‪ ,‬מחמת‬          ‫אותו אף מעט‪ ,‬רק בזה שאומר השי"ת די‬
‫הקשר שמקשר כל האיברים לזה העובדא‪,‬‬              ‫לא יש להתפאר‪ ,‬שזה שאמר די הוא כמו‬
‫וזהו גוף‪ .‬אימתי נקרא גוף וברית? כשיש‬           ‫בהמשל שהבאתי מחמת שאב אוהב לבנו‬
‫קשר‪ .‬והנה אל עצמיותו אין שייך אהבה‪ ,‬וזו‬        ‫אף שהוא מעט בדרך הטוב שאוהב אותו‬
‫שהקב"ה אוהב את ישראל יותר מהמלאכים‪,‬‬            ‫בלאו הכי‪ ,‬אבל ישראל חכמים הן ומחשבים‬
‫כי המלאכים הם עצם עמו אך ישראל יש‬              ‫אע"פ שאמר השי"ת די זה שהוא רחום‬
‫להם רצון אחר והם מהפכין רצונם להקב"ה‪,‬‬          ‫וחנון ואוהב אותנו ויודע גודל היצ"ר אבל‬
‫וזהו התחדשות‪ ,‬ועל דבר ההתחדשות נופלת‬           ‫אצלינו אין די רק שהם מוסיפים בכל יום‬
‫האהבה‪ .‬וע"כ ישראל הם מעוברי עולמים‬             ‫להכיר יותר גדלות הבורא ומוסיפים בעבודת‬
‫שהם יכולים להמשיך הקב"ה בכל העולמות‬            ‫הבורא באהבת וביראת השי"ת‪ ,‬ובהוספה זו‬
                                               ‫הוא ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬שהכל מודים‬
                                        ‫וכו'‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146