Page 140 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 140

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 140 - 5-Front 21-10-25‬‬             ‫קמ ליקוטי‬

             ‫תורה קטו‬

‫עֹוד ׁ ָש ַמ ְענּו ּבָז ֶה ִמּ ִפיו ַהּ ָקדֹוׁש‪ׁ ,‬שֶהֹו ִסיף לְבָ ֵאר ָה ִענְ ָין הַּנַ"ל‪ַ ,‬מה ּׁשֶהַּׁשֵם ִי ְתּ ָבַרְך ּ ְב ַעצְמֹו‬
‫ַמסְּ ִתיר ֶאת ַעצְמֹו ּבְתֹוְך ַהּ ְמנִי ָעה ּכַּנַ"ל‪ .‬וְ ָא ַמר‪ּ :‬כִי הַּׁשֵם יִ ְתּבַָרְך אֹוהֵב ִמׁשְּ ָפט‪ .‬וְגַם הּוא‬
‫אֹוהֵב יִשְָֹר ֵאל‪ַ .‬אְך ַאהֲ ָבתֹו ׁשֶהּוא אֹוהֵב ֶאת יִ ְֹשָר ֵאל‪ִ ,‬היא ּגְדֹולָה יֹו ֵתר ֵמ ָה ַא ֲהבָה ׁ ֶשהּוא‬

                                                              ‫אֹו ֵהב ֶאת הַּ ִמׁשְּ ָפט‪.‬‬
‫וְ ַעל ּכֵן ּכְׁשֶ ַהּ ִמּ ַדת הַּ ִדין ְמקַ ְטֵרג ַעל ִמי ׁשֶ ֵאינֹו ָראּוי לְהִ ְתקֵָרב לְ ַהּׁ ֵשם יִ ְתּבַָרְך‪ ,‬לִ ְבלִי‬

‫לְהַּנִיחֹו לִכְ ֹנס לְ ֶדֶרְך ַה ַחּ ִיים‪ ,‬לְהִ ְתקֵָרב לְ ַצּ ִדיק ָה ֱא ֶמת ּולְ ֶדֶרְך ָה ֱא ֶמת‪ .‬וְהַּׁשֵם יִ ְתּבַָרְך הּוא_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫עוד שמענו בזה מפיו הקדוש שהוסיף לבאר הענין הנ"ל‪ ,‬מה שהשם יתברך בעצמו‬
‫מסתיר את עצמו בתוך המניעה כנ"ל‪ .‬ואמר‪ :‬כי השם יתברך אוהב משפט (ישעי' סא‪,‬‬
‫תהלים לז)‪ ,‬וגם בתפילת י"ח נאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט"‪ ,‬וגם הוא אוהב ישראל‪,‬‬
‫ובחתימת ברכת קריאת שמע נאמר "אוהב עמו ישראל"‪ .‬אך אהבתו שהוא אוהב את‬

      ‫ישראל‪ ,‬היא גדולה יותר מהאהבה שהוא אוהב את המשפט (עיין זוהר אמור צט)‪ .‬ד)‬
‫ועל כן כשהמדת הדין מקטרג על מי שאינו ראוי להתקרב להשם יתברך‪ ,‬לבלי‬
‫להניחו לכנס לדרך החיים‪ ,‬להתקרב לצדיק האמת ולדרך האמת‪ ,‬כי זה לעומת זה‬
‫עשה אלקים‪ ,‬והלעומת מבקש למנוע טוב מבעליו‪ ,‬והתקרבות לצדיק הוא "טוב"‪ ,‬כמ"ש‬
‫"אמרו צדיק כי טוב"‪ ,‬וזה גם כן עונש גדול לא להתקרב לצדיק‪ ,‬כי רק ע"י דבקות‬
‫בצדיק אפשר להגיע לדבקות בהשם ית'‪ ,‬כמ"ש חז"ל‪ :‬הדבק בתלמידי חכמים‪ .‬והשם‬

                                      ‫ליקוטים‬

‫רוח‪ ,‬דכתיב (שם ט‪ ,‬ח) מלא חפניכם פיח נאמר ל'הקים א'ת ה'משכן‪ ,‬שהוא ראשי‬
‫תיבות אה"ל‪ ,‬כי נתבסס על ידי משה קו‬          ‫כבשן וזרקו משה "השמימה"‪ ,‬כצ"ל‪ ,‬כמבואר‬
‫האמצעי מדת תפארת כלול ששה קצוות‪,‬‬            ‫ברש"י ומפורשים במקומו במשלי‪ .‬מי צרר‬
                                            ‫מים בשמלה זה משה‪ ,‬שנאמר (שם טו‪ ,‬ח) נצבו‬
        ‫ששה פעמים ששה עולה אה"ל‪ .‬וכו'‪.‬‬

‫ד) בזוה"ק ע"פ הסולם (אמור‪ ,‬רטו)‪ :‬היום‬       ‫כמו נד נוזלים‪ ,‬בסוד הדעת‪ ,‬שנאמר (משלי‬
‫של ראש השנה‪ ,‬הוא יום הדין‪ ,‬והמלך יושב‬       ‫ג‪ ,‬כ) בדעתו תהומות נבקעו‪ ,‬כי היה כלול‬
‫על כסא הדין‪ .‬המשגיח בא ומכסה פתחו של‬        ‫חסד וגבורה‪ ,‬חסד לישראל לנגבא מיא ודין‬
‫המלך‪ ,‬ותובע דין‪ .‬ואע"פ שהקב"ה אוהב דין‪.‬‬     ‫למצרים לאתבא מיא לאתריה (זוהר בשלח‬
‫כש"א כי אני ה' אוהב משפט‪ ,‬ניצחה האהבה‬       ‫מח‪ .).‬על כן בוקע ים לפני משה (תפלת ערבית)‬
‫של בניו לאהבת הדין‪ .‬ובשעה שהמשגיח‬           ‫דייקא‪ .‬מי הקים כל אפסי (ששה קצוות‬
‫קם לדבר דבריו עליהם‪ ,‬צוה הקב"ה לתקוע‬        ‫דזעיר) ארץ‪ ,‬מלכות‪ ,‬זה משה שהקים אהל‬
‫בשופר‪ ,‬כדי לעורר האהבה ממטה למעלה‬           ‫מועד שהעולם הוקם עמו‪ ,‬להקים המשכן לא‬
                                            ‫כתיב אלא להקים את המשכן‪ ,‬משכן אחר‬
                               ‫בשופר ההוא‪.‬‬  ‫הקים עמו שנקרא אהל כשם שהמשכן נקרא‬

‫בבכורי אביב (ויקרא)‪ :‬משל לאחד שיש לו‬        ‫אהל‪ ,‬שנאמר (ישעיה מ‪ ,‬כב) וימתחם כאהל‬
‫לשבת‪ ,‬שעד שלא הוקם המשכן היה העולם בן יחיד והולך בדרך טוב אוהב לו אביו מאוד‪,‬‬
‫רותת‪ ,‬משהוקם המשכן נתבסס העולם‪ ,‬לכך אך יכול להיות שילך רק מעט בדרך טוב‪,‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145