Page 143 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 143
Pg: 143 - 5-Back 21-10-25
תורה קטז
ַהּנֹו ֵתן ְצ ָד ָקה נִּצֹול ֵמ ֲע ֵברֹות.
ּכִי 'ּכָל הַ ְמַר ֵחם ַעל הַּבְִרּיֹות ְמַרחֲ ִמין ָעלָיו ִמן ַהּׁ ָש ַמיִם' (שבת קנאְ ' ,):וכָל ִמי ׁ ֶש ֵאין ּבֹו
ּ ֵד ָעה ָאסּור לְַרחֵם ָעלָיו' (ברכות לג) .וְכֵיוָן ׁ ֶשּ ְמַרחֲ ִמין ָעלָיוּ ,בְ ֶהכְֵר ַח נֹו ְתנִין לֹו ּ ַד ַעתַ .ו ֲאז ַי נִּצֹול
ִמּלָבֹוא לִי ֵדי ֲעבֵָרהּ ,כִי ' ֵאין ָא ָדם עֹובֵר ֲעבֵָרה ֶאּלָא ִאם ּכֵן נִכְנַס ּבֹו רּוחַ ׁ ְשטּות' (סוטה ג),
ֲאבָל ּכְׁשֶּיֵׁש לֹו ּ ֵד ָעה נִּצֹול ֵמ ֲע ֵברֹותָ .א ֵמן ּכֵן ְיהִי ָרצֹון._ _ _ _ _ _ _ _
הנותן צדקה נצול מעבירות.
כי "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" (שבת קנא( ):עיין לקמן סי' קי"ט),
א) ו"כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו" (ברכות לג) ,ב) וכיון שמרחמין עליו בהכרח
נותנין לו דעת ,כי אין מרחמין על חסר דעת ,ועוד ,שהרי חסרון הדעת הוא שורש כל
החסרונות ,וכן דעת הוא אבי כל המעלות ,כמו שאמרו (ויקרא רבא א ,ו)" :דעת קנית מה
חסרת ,דעת חסרת מה קנית" .ואזי ניצול מלבוא לידי עבירה ,כי "אין אדם עובר עבירה
אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג ,).אבל כשיש לו דעה ניצול מעבירות .אמן כן
יהי רצון.
ליקוטים
א) בנתיבות עולם (נתיב הצדקה ,פ"א) :שהרי הוא רודף אחר הטוב ,ולכך כאשר העני
בא אליו ומבקש ממנו ועושה בשביל שלא
יוכל לראות בצרתו ונותן לו ,אין זה מורה בספר משלי (כ"א) רודף צדקה וחסד ימצא
על הטוב שבו .ואמר ימצא חיים ,ודבר זה חיים צדקה וכבוד .אמר לשון רודף ,כי יש
תמצא בכל מקום ,שיש עם הצדקה החיים, לאדם לרדוף אחר הצדקה והחסד ,כמו
והדעת מחייב דבר זה ,כי הצדקה שהוא שאמרו בפ' הבונה (שבת ק"ד ).מאי טעמא
משפיע לעני להחיותו הוא עצם החיים ,ולכך מהדר אפיה דגימ"ל לדל"ת? משום דדרך
מי שנותן צדקה גם כן ראוי לו החיים ,ואפילו גומלי חסדים לרוץ אחר דלים ,מאי טעמיה
אם באו עליו מתנגדים מבחוץ אין שולטין פשיט כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל? כי היכי
בו ולא יגיעו אליו כלל ,כי במקום הצדקה דלמצי ליה נפשיה ולא לצטערן .ומאי טעמא
שהוא החיים לא ימצא המיתה .ואמר ימצא מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל? דליתן ליה
צדקה כי מי שנותן צדקה ימצא צדקה ,כי בצנעא כי היכי דלא ליכסף עניא ע"כ .ור"ל
מי שמרחם על עניים גם לו יש מרחמים, מפני כי העני מתבייש לקבל צדקה ,ויש לנותן
והצדקה שנא' בכאן היינו הצדקה מאת הש"י
לרדוף אחריו עד שיקבל ,ולכך כתיב רודף.
שהוא ית' מרחם עליו וכו' עיי"ש. ועוד כי כבר התבאר למעלה כי שכר
הצדקה לפי גמילות חסד שבה ,היינו שיתן
הנותן מצד הטוב שבו שהוא נפש טובה,
ולכך אמר רודף צדקה ,כי כאשר רודף אחר באמרי יוסף (ראה) :ונתן לך רחמים ורחמך
הצדקה מורה דבר זה שהוא בעל נפש טובה ,והרבך כאשר נשבע לאבותיך .וי"ל בביאור
