Page 158 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 158

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 158 - 5-Back 21-10-25‬‬           ‫חנק ליקוטי‬

             ‫תורה קיח‬

‫מ"ט)‪ַ " :‬עד ּכִי יָ ֹבא ׁשִיֹלה"‪ַ ,‬ה ְינּו ָמׁ ִשי ַח‪ .‬וְׁ ִשיֹלה ּ ְבגִי ַמ ְטִרּיָא מׁשֶה‪ְ .‬ו ַעל ּכֵן קְָראּו הַּ ַתּנָ ִאים‬

‫ֶא ָחד לַ ֲחבֵרֹו מׁ ֶשה‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב (שבת קא‪' :):‬מׁשֶה ׁשַּפִיר ָק ָא ְמַרּ ְת'‪ּ .‬וכְׁ ֶשּ ְמחַּ ֵדׁש ּ ָדבָר ּ ַבּתֹוָרה‪_ _ _ _ _ _ _ _,‬‬

‫מ"ט)‪" :‬עד כי יבא שילה" היינו משיח (כנ"ל סי' ט')‪ .‬ב) ושיל"ה בגימטריא מש"ה (זוהר‬

        ‫ליקוטים‬

‫המוגבל שיבא אחד בשליחות היהודים לעמוד מחמת קוצר דעתם ולכן צריך להסתיר‬
‫עמו על הויכוח‪ .‬ואם היהודים ינצחו דמיו הנקודה פנימית בכמה לבושים שיבינו והנה‬
‫בראשו לעשות עמו כרצונם‪ .‬ואם הבישוף מסכנות לשון הסתרה והטמנה כמו ערי‬
‫ח"ו נוצח‪ ,‬יעשו עם היהודים כרצונו להרוג מסכנות לפרעה שהיא לשון אוצר שמטמינים‬
‫ולאבד ח"ו‪ .‬וגזרו היהודים צום ובכי ומספד‪ .‬שם דברים יקרים‪ ,‬וזה יש לומר שמרמז‬
‫ובא איש אחד פשוט מהמוני עם ואמר אל הפסוק ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה‬
‫היהודים שאל ידאגו כלום‪ .‬שהוא יעמוד על לחם פירוש לעתיד כשתבואו לארץ לא‬
‫הויכוח עם הבישוף‪ .‬ובעזהשי"ת יהי' תשועה תצטרכו להסתיר ולהלביש התורה הנקראת‬
‫גדולה‪ .‬והנה הבישוף הכין בימה על זמן לחם בלבושין כי יהיה ומלאה הארץ דעה‬
‫המוגבל וקיבץ כל מלכים ושרים שיעמדו גם ותוכל לפרש התורה בלי לבושין‪ ,‬לא תחסר‬
‫המה לשמוע הויכוח ומי יזכה בדין‪ ,‬ויהי ביום כל בה שתמיד יהיה מאיר אור התורה הנקרא‬
‫המוגבל והבישוף הי' עומד על הבימה וכמה כל בתורה והכל ישיגו להבין פנימיות התורה‬
        ‫אלפים עומדים סביביו לשמוע מי ינצח‪ .‬ויבא בלי שום לבוש והבן‪.‬‬
                                            ‫האיש יהודי פשוט מהמוני עם הנ"ל ושאל‬
                                            ‫שאלה להבישוף לאמר לו הפי' של "איני‬
‫ב) בליקו"ה (או"ח‪ ,‬פסח‪ ,‬ג)‪ :‬על כן גזרו‪" ,‬כל‬  ‫יודע" והשיבו הבישוף איך וויס נישט‪ ,‬ויהי‬
‫הבן הילוד היארה תשליכהו"‪ ,‬שזהו בחינת‬        ‫כהשמעם כל העומדים סביביו שהבישוף‬
‫בבלע רשע וכו' כנ"ל‪" .‬וכל הבת תחיון"‪ ,‬כי‬     ‫אומר בפה מלא איך ווייס נישט דחפוהו מעל‬
‫הבת היא בחינת דעת שאינו מישב‪ ,‬בחינת‬         ‫הבימה והרגוהו‪ .‬כי הם לא היו יודעים שהפי'‬
‫קצר רוח וכו' כנ"ל‪ .‬וזהו בחינת מה שאמרו‬      ‫של איני יודע הוא איך ווייס נישט בלשון‬
‫מצרים‪ ,‬נתחכם למושיען של ישראל לדונו‬         ‫אשכנז‪ .‬רק שהי' סוברים בדעתם שהבישוף‬
‫במים וכו'‪ ,‬כי עקר התגברותם היה למושיען‬      ‫אומר איני יודע לפרש לכן הרגוהו ואח"כ הי'‬
‫של ישראל‪ ,‬שהוא משה רבנו‪ ,‬בחינת צדיק‬         ‫שואלים לאיש הנ"ל וכי איך עלה על דעתך‬
‫הדור אשר ממנו תוצאות הרוח‪ ,‬כי הם רצו‬        ‫דבר כזה בדברים אלו לנצח את הבישוף‪.‬‬
‫לבלע‪ ,‬חס ושלום ביאור מצרים‪ ,‬שהוא‬            ‫והשיב שהוא קרא בעברי דייטש וראה שכתב‬
‫בחינת רוח סערה כנ"ל‪ ,‬את הרוח חיים של‬        ‫שם על איני יודע איך ווייס נישט‪ .‬ואם‬
‫הצדיק הדור‪ ,‬בחינת משה‪ ,‬אבל באמת משה‬         ‫העברי דייטש לא ידע‪ .‬בודאי הבישוף הזה‬
‫רבנו היה כלו טוב‪ ,‬בחינת ותרא אותו כי טוב‬
‫הוא‪ ,‬ומבאר במאמר הנ"ל שהצדיק שהוא‬                            ‫טמא ומטומא לא ידע‪ .‬וכו'‪.‬‬

‫בבחינה זו‪ ,‬בחינת כלו טוב‪ ,‬שאין בו שום‬
‫בדגל מחנה אפרים (עקב)‪ :‬הנה לפעמים רע מהארבעה יסודות‪ ,‬הוא יכול לירד לתוך‬
‫כשהצדיק אומר תורה לבני אדם הוא מלביש הצנור של הרשע לקלקלו ולהכניעו ולהשפילו‬
‫אותה בכמה לבושין וכיסוין בכדי שיוכל ואינו מתירא ממנו כלל‪ ,‬כי אין להרוח סערה‬
‫להטעים ולהסביר להם הדבר כי לא היו שום כח ושליטה להתאחז בצדיק כזה שהוא‬
        ‫מבינים הנקודה פנימית לחוד בלי לבוש כלו טוב וכו'‪.‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163