Page 260 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 260

‫‪Pg: 260 - 9-Front 21-10-25‬‬

‫תורה קלג‬                                       ‫רס ליקוטי‬
‫מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _‬
‫ליקוטים‬

‫ממלכת כהנים הוא סוד מרכבה כי ב' נגלים נמצא כל העולם אחד משלשת אלפים‬
‫ומאתים בתורה‪ ,‬עיין שם‪ .‬יתבאר הענין על‬          ‫וב' נסתרים וכו' יעו"ש‪.‬‬
‫ולי הפעוט נראה דהכתוב בא ללמדינו פי מאמר אחר‪ ,‬איתא גם כן בפרק עושין פסין‬
                                               ‫דעת איך נזכה להיות בסוד אד"ם לדבק בו ית'‬
‫(שם עמוד ב)‪ ,‬אמר שם‪ :‬אמר רב המנונא‪ ,‬מאי‬        ‫במחשבה ודבור ומעשה הרמוז בר"ת אדם‪ ,‬כי‬
‫דכתיב (מלכים א ה‪ ,‬יב) 'וידבר שלשת אלפים‬        ‫מחשבה הוא חשב מ"ה גימטריא אדם והוא‬
‫משל'‪ ,‬וגו'‪ ,‬מלמד שאמר שלמה על כל דבר‬           ‫נרמז באות א' מן אדם‪ ,‬כי ע"י אות א' נעשה‬
                                               ‫אדם כמ"ש האר"י בסוד רביעית ד"ם האד"ם‬
        ‫ודבר של תורה‪ ,‬שלשת אלפים משל‪.‬‬          ‫יעו"ש‪ .‬דבו"ר מעשה הרי ר"ת אדם‪ .‬והענין‬
‫הענין‪ ,‬נקודת העולם מנקודת התורה כמו‬            ‫דכתב הרמב"ם בפ"ב מה' יסודי התורה (ה"א)‬
‫שכתבתי‪ ,‬ושלשת אלפים כפול נגד שלשת‬              ‫וז"ל האל הנכבד והנורא הזה‪ ,‬מצוה לאהבו‬
‫אלפים משל‪ .‬וענין מאתים‪ ,‬על דרך 'האלף‬           ‫וכו' שנאמר ואהבת את ה' אלהיך וכו'‪ .‬וכ'‬
‫לך שלמה‪ ,‬ומאתים לנוטרים את פריו' (שיר‬          ‫המפרש שם וז"ל‪ ,‬כשיתבונן האדם בברואיו‬
‫השירים ח‪ ,‬יב)‪ .‬ונראה לי הענין‪ ,‬כי אפשר‬         ‫יכיר מהם גדלותו יתברך ומיד תתאוה נפשו‬
‫שלשת אלפים אלו הם שני אלפים הנגלים‬             ‫תאוה גדולה להדבק בו ולאהוב אותו אהבה‬
‫לחכמי ישראל‪ ,‬כל אחד לפי מדרגת השגתו‪,‬‬           ‫גדולה‪ ,‬וע"ז צוה בתורה ואהבת את ה' אלהיך‪,‬‬
‫ואלף השלישי נעלם‪ .‬ואפשר הם נגד שלשה‬            ‫ולא נתנו כל המצות אלא כדי שנגיע בהם לזו‬
‫חלקים שעליהם אמרו רבותינו ז"ל (קידושין ל‬       ‫המדריגה‪ ,‬שנאמר ובחרת בחיים למען תחיה‬
‫א) לעולם ישליש אדם‪ ,‬שליש מקרא‪ ,‬שליש‬            ‫לאהבה את ה' וכו' יעו"ש‪ ,‬הרי מבואר כי‬
‫משנה‪ ,‬שליש תלמוד‪ .‬ואפשר דזהו רמז שני‬           ‫תכלית נתינת המצות הוא כדי לדבק בו ע"י‬
‫אלפים קדמה התורה לעולם (לעיל אות קיג)‪,‬‬         ‫המצות‪ .‬והנה יש בעשית המצות ג' בחינות‪,‬‬
‫כי ראשית המחשבה סוף המעשה‪ ,‬ואלף‬                ‫מחשבה ודבור ומעשה‪ ,‬ובכל א' מן ג' בחינות‬
‫השלישי הנעלם לא נתגלה רק למשה‪ ,‬וממנו‬           ‫אלו יש מקום לדבק בו יתברך‪ ,‬וכל א' נקרא‬
‫לשלמה‪' ,‬ויחכם מכל [ה]אדם' (מלכים א ה‪,‬‬          ‫ברית שלום כמו איש המתווך שלום בין ב'‬
‫יא)‪ .‬ובמדרש רבותינו ז"ל (ראש השנה כא ב)‪:‬‬
‫הפכים ע"י ממוצע‪ ,‬ומבשרי אחזה אלו"ה‪' ,‬לא קם כמשה' (דברים לד‪ ,‬י)‪ ,‬בנביאים הוא‬
‫כי ברית מיחד ומחבר דכר ונוקבא‪ ,‬וכן כתב דלא קם‪ ,‬אבל במלכים קם‪ ,‬ומנו שלמה‪ .‬וזהו‬
‫בזוהר מפורש פ' אחרי מות דף ע"ג ע"ב וז"ל‪' ,‬האלף לך שלמה'‪' ,‬לך' דיקא‪ ,‬ולעתיד יתרבה‬
‫תאנא אורייתא נקרא ברית‪ ,‬וקב"ה נקרא עוד‪ ,‬קדש קדשים‪ ,‬כדין הקדש מוסיף חמש‬
                                               ‫ברית‪ ,‬והיינו שבת שמא דקב"ה‪ ,‬ורשימא‬
‫(ויקרא כז‪ ,‬טו)‪ .‬וזהו 'ומאתים לנטרים את‬         ‫קדישא נקרא ברית‪ ,‬ובזה נתקשרו ישראל‬
‫פריו'‪ ,‬כי שלשת אלפים הם קרן גוף האילן‪,‬‬         ‫בהקדוש ברוך הוא וכו' יעו"ש‪ .‬ולכך מצינו‬
                                               ‫שהתורה נקרא ברית‪ ,‬ושבת נקרא ברית‪,‬‬
                                    ‫וזה פריו‪.‬‬  ‫וישראל נקרא ברית‪ ,‬והוא בסוד עולם שנה‬
‫כלל העולה‪ ,‬התורה רושם אלהות‪,‬‬
‫והעולם רושם התורה‪ ,‬והכל בסוד שם‬                  ‫נפש המכונה בתואר מחשבה דבור מעשה‪.‬‬
‫העצם‪ ,‬שם ידו"ד המהוה כל הויה‪ .‬וזה סוד‬
‫מתן תורה לאחר ספירה‪ ,‬הרומזת לימי עולם‬
‫ובשלה"ק (שבועות‪ ,‬תורה אור‪ ,‬קכג‪-‬ד)‪ :‬ובזה כמו שכתבתי לעיל (אות קיז)‪ ,‬וכלי עלמא‬
‫יתבאר מאמר במסכת ערובין פרק עושין מודים דבשבת נתנה תורה‪ ,‬כדאיתא בפרק‬
‫פסין (כא א) בחשבון של מגילה עפה‪ ,‬אמר‪ :‬רבי עקיבא (שבת פו ב)‪ .‬כי שבת מורה על‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265