Page 263 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 263

‫מוהר"ן גסר‬  ‫‪Pg: 263 - 9-Back 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קלג‬

‫ּכֵן ַהּ ַצּ ִדי ִקים ְמ ִאיִרים ּ ָת ִמיד‪ַ ,‬רק ׁ ֶש ָה ָאֶרץ ַה ְינּו הָעֹולָם ַהּז ֶה ַמפְ ִסיק ִמּלְִראֹות אֹור ַהּגָדֹול‬
‫ׁ ֶשּלָהֶם‪ְ .‬ו ַאף ׁשֶאֹוָרם ּגָדֹול ְמאֹד‪ְ ,‬והָעֹולָם ַהּז ֶה ּכֻּלֹו ּ ִבכְלָל הּוא ָק ָטן ּו ָפחּות ְמאֹד נֶגֶד אֹוָרם‬
‫ַהּגָדֹול‪ִ ,‬עם ּכָל ז ֶה הּוא ַמ ְפ ִסיק ּומֹונֵ ַע ִמּלְִראֹות אֹוָרם‪ּ ,‬כַּ ְמׁ ַשל הַּ ַמ ְטּ ֵב ַע ַהּנַ"ל‪ .‬וְכָל ז ֶה ֵמ ֲח ַמת‬
‫ׁשֶהָעֹולָם עֹו ֵמד ּ ִבפְנֵי ֵעינָיו וְחֹו ֵצץ ּבְ ָפנָיו‪ַ ,‬עד ׁשֶ ֵאינֹו ָיכֹול לְִראֹות אֹור הַּתֹוָרה וְהַּ ַצּ ִדי ִקים‬
‫ַהּגָדֹול ִמּ ֶמּנּו ֲאלָ ִפים ּ ְפ ָע ִמים‪ֲ .‬א ָבל ִאם יְ ַסּלֵק ַהּ ַמ ְפסִיק הַּ ָק ָטן ִמּנֶגֶד ֵעינָיו‪ְ ּ ,‬ד ַהיְנּו ׁשֶּיַּ ֶטה ֵעינָיו‬
‫ִמן הָעֹולָם‪ְ ,‬וֹלא יִסְּ ַתּכֵל ַעל ָהעֹולָם‪ַ ,‬רק ָיִרים ראׁשֹו וְיַגְּבִיּהַ ֵעינָיו ְויִסְּ ַתּכֵל לְ ַמ ְעלָה ִמן ָהעֹולָם‬
‫ַהּ ַמפְ ִסיק וְחֹוצֵץ‪ֲ ,‬אז ַי יִז ְּכֶה לְִראֹות אֹור הַּגָדֹול וְהַּ ֻמפְלָג ׁ ֶשל הַּתֹוָרה וְהַּצַּ ִדיקִים‪ּ .‬כִי ּבֶ ֱא ֶמת‬
‫אֹוָרם ּגָדֹול ֲאלָ ִפים וְִרבְבֹות ּפְ ָע ִמים ִמּכָל הָעֹולָם הַּז ֶה ַו ֲה ָבלָיו ּכַּנַ"ל‪ַ ,‬רק ׁ ֶשהָעֹולָם הַּז ֶה‬
‫עֹו ֵמד לִפְנֵי ֵעינָיו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ַמּנִיחַ אֹותֹו ּכְלָל לְהַּטֹות ֵעינָיו לְ ִה ְסּ ַתּכֵל לְ ַמ ְעלָה ַעל אֹור הַּתֹוָרה‬
‫ְוהַּצַּ ִדיקִים‪ּ ,‬כִ ְמׁשַל הַּ ַמ ְטּ ֵב ַע ַהּקְ ַטּנָה ַהּנַ"ל ַמּ ָמׁש‪ ,‬הָעֹו ֶמ ֶדת ּ ִב ְפנֵי ָה ֵעינַיִם ּו ַמפְסֶקֶת ִמּלְִראֹות‬
‫ַהר ּגָדֹול וכו' ּכַּנַ"ל‪ֲ .‬א ָבל ּבְקַל יּוכַל לְ ַסּלֵק הַּ ַמ ְטּבֵ ַע ִמּנֶגֶד ֵעינָיו‪ ,‬וְ ֵתכֶף יְִר ֶאה הָ ָהר ַהּגָדֹול‬
‫ִמּ ֶמּנּו‪ּ .‬כְמֹו כֵן ַמּ ָמׁש לְ ִענְ ַין הָעֹולָם וְ ַהּתֹוָרה‪ֶ ׁ ,‬שּ ְב ַה ֲעבָָרה ּ ְב ָעלְ ָמא‪ָ ,‬יכֹול לְהַ ֲע ִביר ָהעֹולָם ִמּנֶגֶד‬
‫ֵעינָיו‪ְ ,‬ו ָאז ִיז ְּכֶה לְִראֹות אֹור ַהּגָדֹול ׁ ֶשל ַהּתֹוָרה ְו ַהּ ַצּ ִדי ִקים‪ֶ ׁ ,‬שּ ְמ ִאיִרין ּ ְבכָל הָעֹולָמֹות ּכֻּלָם‬

                                                      ‫ּ ְבאֹור ּגָדֹול ְמ ֹאד‪ .‬וְהָ ֵבן ְמאֹד‏‪.‬‬
‫וְכֵן ׁשָ ַמ ְעּ ִתי ּבְׁ ֵשם ַהּבַ ַעל ׁ ֵשם טֹוב‪ׁ ,‬שֶ ָא ַמר אֹוי וַ ֲאבֹוי‪ּ ,‬כִי הָעֹולָם ָמלֵא ְמאֹורֹות ְוסֹודֹות‬

‫נִ ְפלָ ִאים וְנֹוָר ִאים‪ ,‬וְהַּ ָיד ַהּקְ ַטּנָה עֹו ֶמ ֶדת ּבִ ְפנֵי ָה ֵעינַ ִים‪ּ ,‬ו ְמ ַעּכֶבֶת ִמּלְִראֹות אֹורֹות ּגְדֹולִים‪.‬‏_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫כן הצדיקים מאירים תמיד‪ ,‬רק שהארץ היינו העולם הזה מפסיק מלראות אור הגדול‬
‫שלהם‪ .‬ואף שאורם גדול מאד‪ ,‬והעולם הזה כולו בכלל הוא קטן ופחות מאד נגד אורם‬
‫הגדול‪ ,‬עם כל זה הוא מפסיק ומונע מלראות אורם‪ ,‬כמשל המטבע הנ"ל‪ .‬וכל זה מחמת‬
‫שהעולם עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו‪ ,‬עד שאינו יכול לראות אור התורה והצדיקים‬
‫הגדול ממנו אלפים פעמים‪ ,‬אבל אם יסלק המפסיק הקטן מנגד עיניו‪ ,‬דהיינו שיטה עיניו‬
‫מן העולם‪ ,‬ולא יסתכל על העולם רק ירים ראשו ויגביה עיניו ויסתכל למעלה מן העולם‬
‫המפסיק וחוצץ‪ ,‬אזי יזכה לראות אור הגדול והמופלג של התורה והצדיקים‪ ,‬כי באמת‬
‫אורם גדול אלפים ורבבות פעמים מכל העולם הזה והבליו כנ"ל‪ ,‬רק שהעולם הזה‬
‫עומד לפני עיניו‪ ,‬ואינו מניח אותו כלל להטות עיניו להסתכל למעלה על אור התורה‬
‫והצדיקים‪ ,‬כמשל המטבע הקטנה הנ"ל ממש‪ ,‬העומדת בפני העינים ומפסקת מלראות‬
‫הר גדול וכו' כנ"ל‪ ,‬אבל בקל יוכל לסלק המטבע מנגד עיניו‪ ,‬ותיכף יראה ההר הגדול‬
‫ממנו‪ ,‬כמו כן ממש לענין העולם והתורה‪ ,‬שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד‬
‫עיניו‪ ,‬ואז יזכה לראות אור הגדול של התורה והצדיקים‪ ,‬שמאירין בכל העולמות כולם‬

                                                           ‫באור גדול מאד‪ ,‬והבן מאד‪.‬‬
‫וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב‪ ,‬שאמר‪ :‬אוי ואבוי‪ ,‬כי העולם מלא מאורות וסודות‬

 ‫נפלאים ונוראים‪ ,‬והיד הקטנה עומדת בפני העינים ומעכבת מלראות אורות גדולים‪.‬‬
   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268