Page 266 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 266

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 266 - 9-Back 21-10-25‬‬           ‫וסר ליקוטי‬

             ‫תורה קלד‬

‫ּ ְדלָא ִא ְצ ְטִריְך‪ .‬וְנִ ְקָרא לְבַּ ָטלָה‪ּ ,‬כִי ֵאינֹו מֹולִיד ֶאצְלֹו ּכְלּום‪ְ .‬ולִפְ ָע ִמים נִ ְקָרא נִאּוף ַמּ ָמׁש‪,‬‬

‫ׁשֶּמֹולִיד ּומֹו ִציא ּפָסּול ּופָגּום‪ַ ,‬ה ְינּו ׁשֶהַּ ְמ ַקּבֵל עֹושֶֹה ַעל יְ ֵדי ז ֶה ּ ָד ָבר ׁ ֶש ֵאינֹו ָצִריְך לֹו לְ ִפי_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫שמשליך טיפי השכל באתר דלא אצטריך (במקום שלא צריך) ב) הדיבור היוצא מהפה‬
‫הם טיפין שיוצאים מהמח‪ ,‬בדומה לטיפות זרע שבאים מהמח ויוצאים בקדושה ומביאים‬
‫תולדות קדושות‪ ,‬אצל השומע‪ ,‬ואם הם לא בקדושה‪ ,‬או שהם מתקבלים במקום לא‬

        ‫ליקוטים‬

‫במאירי (אבות פ"ב מ"ה)‪ :‬ואמר אח"כ מביא עירוב השכל‪ ,‬ולפיכך אמר שעושה סייג‬
‫ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו לדבריו‪ ,‬שלא יאמר דבר שאפשר שיבא לידי‬
‫להשמע כלומר הזהר מלומר דבר שאינו הגון טעות‪ ,‬שאם אין עושה כך סוף בא לידי טעות‬
‫והוא ענין שאי אפשר לשמוע כלומר שאינו ושכחה‪ .‬ודבר זה גדר וסייג גדול לתורה מאד‪.‬‬
                                            ‫ראוי לשמוע או שאתה אי אפשר לך לאומרה‬
                                            ‫במקום שנשמעתה [שהשמעת] שאם תאמר פן‬
‫ב) בזוה"ק ע"פ הסולם (פנחס‪ ,‬תר‪-‬תרג)‪:‬‬         ‫יחשדך שומעך ואל תבטח לומר שתאמר בינך‬
‫ובחבור הראשון‪ ,‬אמר רעיא מהימנא‪ .‬מי‬          ‫לבין עצמך שאף על פי כן סופו להשמע כי עוף‬
‫שמיקל בפרורים של לחם‪ ,‬וזורקם במקום‬          ‫השמים יוליך את הקול וכל דבר לא יכחד אין‬
‫שאינו צריך‪ .‬וכל שכן זה‪ ,‬מי שמיקל בפרורי‬
‫המוח‪ ,‬שהם טפות זרע שזורקם על הארץ‪,‬‬                 ‫אומר ואין דברים בלי נשמע קולם וכו'‪.‬‬
‫שנאמר בהם‪ ,‬כי השחית כל בשר את דרכו על‬       ‫ויש גורסים אל תאמר דבר שאי אפשר‬
‫הארץ‪ .‬או שזורקם בנדה‪ ,‬או בבת אל נכר‪ ,‬או‬     ‫לשמוע שסופו להשמע כלומר שלא יאמר דבר‬
‫בשפחה‪ ,‬או בזונה‪ .‬וכל שכן וכל שכן‪ ,‬מי שמיקל‬  ‫סתום בגלוי סודות התורה ברבים בבטחון שאי‬
‫בפרורי לחמה של תורה‪ ,‬שהם הסודות שבקוצי‬      ‫אפשר לו לאדם לשמוע ר"ל להבין מתוך (עושק)‬
‫האותיות‪ ,‬וכתרי האותיות‪ ,‬שנאמר עליהם כל‬      ‫[עומק] הדברים ודבורו ברמזים נעלמים שסופו‬
                                            ‫להשמע על ידי איחור והתבוננות רב ויהיה‬
         ‫המשמש בתגא חלף (אבות פ"א מי"ד)‪.‬‬    ‫זה סיבה להגעת הדבר לידיעת מי שאינו ראוי‬
‫כל שכן‪ ,‬מי שמוסר סודות התורה‪ ,‬וסתרי‬         ‫לו שזה אינו ראוי בדבור [אלא] עם היחידים‬
‫קבלה‪ ,‬וסתרי מעשה בראשית‪ ,‬או סתרי‬            ‫השרידים אשר ה' קורא בהם וכבר אמרו חגיגה‬
‫אותיות של שם המפורש‪ ,‬לאנשים שאינם‬           ‫י"א ב' אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא‬
‫הגונים‪ ,‬ששולט עליהם יצר הרע‪ ,‬אשה זונה‪,‬‬
‫שנאמר עליה‪ ,‬כי בעד אשה זונה עד ככר לחם‪.‬‬                                  ‫במרכבה ביחידי‪.‬‬

‫ואין לחם אלא כ"ב אותיות התורה‪ .‬ואין ככר‪,‬‬    ‫ובדרך חיים (אבות ו'‪ ,‬ז)‪ :‬הת"ח העושה סייג‬
                      ‫אלא אפילו הלכה אחת‪.‬‬   ‫לדבריו‪ ,‬פירוש שעושה גדר לדבריו‪ ,‬שלא יטעה‬
                                            ‫בדבור שלו‪ .‬כי כל גדר וסייג שלא יטעה‪ ,‬ודבר‬
‫ובחבור הראשון‪ ,‬לא גילה סוד אלו הפרורים‪,‬‬     ‫זה ראוי אל השכל‪ ,‬שלא יהיו דבריו בערבוב‪,‬‬
‫אלא בדרך פשט‪ ,‬ולא נתן בהם שיעור‪ .‬אבל‬
‫העמידו בעלי המשנה‪ ,‬שהשיעור של הפרורים‬
‫ובזה אמרו בפרק כיצד מעברין (עירובין נ"ג ע"א) הוא לא קטן מכזית‪ .‬וכל שכן אם הם כביצה‪.‬‬
‫אמר רב יהודה אמר רב בני יהודה שהקפידו על כי בעלי המשנה החמירו עליהם‪ ,‬עד כזית עד‬
‫לשונם נתקיימה תורתן בידם‪ ,‬בני גליל שלא כביצה‪ ,‬לברך עליהם ברכת המזון‪ .‬ע"כ‪ .‬וע"ע‬
        ‫הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתן בידם בתוספתא‪.‬‬
                                            ‫עד כאן‪ .‬והטעם בזה מבואר כי עירוב לשון‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271