Page 373 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 373

‫‪Pg: 373 - 12-Front 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן געש‬  ‫תורה קמז‬                                                                                                       ‫________ ליקוטי‬

            ‫ליקוטים‬

‫שהעזות נאמר עליו (שם) עז פנים לגיהנם‬         ‫ז) ב'טור' (או"ח סי' א' בתחילתו)‪ְ :‬יה ּו ָדה‬
‫ועל הקלות ראש אמרו (שם פ"ג מי"ג) שמרגיל‬      ‫ְַָאוה ִַ ּבקב ֹיו ְֵלךר ׁ ֶַּכא ֶּשנ ַּׁ ֶבִׁיּשְָשרת ַָּ ְמב ִֵויָררְםךץ‪,.‬‬  ‫ֵּבן ֵּתי ָמא א ֹו ֵמר‪ֱ :‬ה ֵוי ַעז ַּכ ָּנ ֵמר‬
‫לערוה והמרוצה והגבורה נראה שהם טובים‬                                                                                       ‫ַּכ ְּצ ִבי ְו ִג ּב ֹור ַּכ ֲא ִרי ַל ֲע ׂש ֹות ְרצ ֹון‬
‫לעניני העולם הזה ואין לעבודתו יתברך עסק‬                                                                                    ‫ֵּפ ֵרט ַא ְר ַּבע ְ ּד ָב ִרים ַּב ֲעב ֹו ַדת‬
‫בהם לכך אמר שכולם לעבודת השם יתברך‬           ‫ְו ִה ְת ִחיל ְּב ַעז ַּכ ָּנ ֵמר ְל ִפי ׁ ֶשה ּוא ְּכ ָלל ָּגד ֹול‬
                                             ‫ַּב ֲעב ֹו ַדת ַה ּב ֹו ֵרא ִי ְת ָּב ֵר ְך‪ְ ,‬ל ִפי ׁ ֶש ְּפ ָע ִמים ָא ָדם‬
                                ‫וכמו שיבאר‪.‬‬  ‫ָח ֵפץ ַל ֲע ׂש ֹות ִמ ְצ ָוה ְו ִנ ְמ ָנע ִמ ַּל ֲע ׂש ֹו ָת ּה ִמ ְּפ ֵני ְּב ֵני‬
‫ומ"ש והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל‬            ‫ָא ָדם ׁ ְש ַמ ְל ִעי ִגין ָע ָליו‪ְ ,‬ו ַעל ֵּכן ִה ְז ִהיר ׁ ֶש ָּת ִעיז‬
‫גדול בעבודת הבורא יתברך‪ .‬משום דקשה‬           ‫ָּפ ֶני ָך ְּכ ֶנ ֶגד ַה ַּמ ְל ִעי ִגין ְו ַאל ִּת ָּמ ַנע ִמ ַּל ֲע ׂש ֹות‬
‫דלפי מה שמפרש קל כנשר ורץ כצבי וגבור‬         ‫ַה ִּמ ְצ ָוה‪ְ .‬ו ֵכן א"ר י ֹו ָח ָנן ֵּבן ַז ַּכאי ְל ַת ְל ִמי ָדיו ‪ְ :‬י ִהי‬
‫כארי על האברים אלו היה לו להקדים ואחר‬        ‫ָרצ ֹון ׁ ֶש ְּת ֵהא מ ֹו ָרא ׁ ָש ַמ ִים ֲע ֵלי ֶהם ְּכמ ֹו ָרא ָּב ָּ ׂשר‬
‫כך היה לו לומר עז כנמר שאינו רומז לאבר‬       ‫ְו ָדם‪ְ .‬ו ֵכן ה ּוא א ֹו ֵמר ְל ִע ְנ ָין ַה ּב ּו ׁ ָשה‪ֶ ׁ ,‬ש ְּפ ָע ִמים‬
‫מיוחד ועוד שלא היה ראוי להתחיל במדת‬          ‫ָא ָדם ִמ ְת ַּב ֵּי ׁש ִמ ְּפ ֵני ָה ָא ָדם י ֹו ֵתר ִמ ַּמה ׁ ֶש ִּי ְת ַּב ֵּי ׁש‬
‫עז אף על פי שהוא בעבודת הבורא יתברך‬          ‫ִמ ְּפ ֵני ַה ּב ֹו ֵרא ִי ְת ָּב ֵר ְך‪ַ ,‬על ֵּכן ִה ְז ִהיר ׁ ֶש ָּת ִעיז‬
‫לכך כתב שהטעם שהקדימו לפי שהוא כלל‬           ‫ִמ ְצ ֲח ָך ְּכ ֶנ ֶגד ַה ַּמ ְל ִעי ִגים ְולֹא ֵּתב ֹו ׁש‪ְ .‬ו ֵכן ָא ַמר‬
‫גדול בעבודת הבורא יתברך לפי שפעמים‬           ‫ָ ּד ִוד ע"ה‪ַ :‬ו ֲא ַד ְּב ָרה ְּב ֵעד ֹו ֶתי ָך ֶנ ֶגד ְמ ָל ִכים ְולֹא‬
‫אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה‬             ‫ֵאב ֹו ׁש‪ַ ,‬אף ִּכי ָה ָיה ִנ ְר ָ ּדף ּוב ֹו ֵר ַח ִמן העו"ג ָה ָיה‬
‫מפני בני אדם שמלעיגין עליו וכו'‪ .‬ומשום‬       ‫ַמ ְח ִזיק ְּבת ֹו ָרת ֹו ְול ֹו ֵמד ַאף ִּכי ָהי ּו ַמ ְל ִעי ִגים‬
‫דקשה היאך אפשר שיתבייש האדם מבני‬             ‫ָהעא ָֹּווליאתוֹוְ‪.‬ר ְוְאלָ ֶּונאׁ ֶַמתשרָרה ַַ ִּקעכִיילן‪ַַּּ ,‬ככ ֶּלנֲֹׁואֶׁ ֶַשמשררר ְּׁכֶ ֶַנש ֶה ַּגֶּנ ׁתדֲֶעשְ ִררציאׁ ָּוםשתֵטע ָי ֶהנַָּיבעֲִָךיא ִןוֵ‪,‬ימ ְְוררִ‪,‬דאָֹּ ָּומכ ְהךת‬
‫אדם ולא יתבייש מהשם יתברך שאתה אומר‬          ‫ְּב ַרע‪ִּ ,‬כי ִהיא ְּת ִח ַּלת ָה ֲע ֵבי ָרה‪ֶ ׁ ,‬ש ָה ַע ִין ר ֹו ָאה‬
‫שימנע אדם לפעמים מלעשות מצוה מפני‬            ‫ְו ַה ֵּלב ח ֹו ֵמד ּו ְכ ֵלי ַה ַּמ ֲע ֶ ׂשה ּג ֹו ְמ ִרין‪ְ .‬ו ָא ַמר ִּג ּב ֹור‬
‫שלא ילעיגו עליו לכך אמר אל תתמה שהרי‬         ‫ַּכ ֲא ִרי ְּכ ֶנ ֶגד ַה ֵּלב‪ִּ ,‬כי ַה ְּגב ּו ָרה ַּב ֲעב ֹו ַדת ַה ּב ֹו ֵרא‬
‫רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו יהי רצון‬      ‫ִי ְת ָּב ֵר ְך ִהיא ַּב ֵּלב‪ְ ,‬ו ָא ַמר ׁ ֶש ְּת ַח ֵּזק ִל ְּב ָך ַּב ֲעב ֹו ָדת ֹו‬
‫שתהא מורא שמים עליכם וכו' כדאיתא‬                                                                                           ‫וכו'‪.‬‬
‫בפרק תפלת השחר (ברכות כח ע"ב) וכיון‬
‫שמצינו שלפעמים אדם ירא מעשות עבירה‬           ‫ובבית יוסף‪ְ :‬יה ּו ָדה ֵּבן ֵּתי ָמא א ֹו ֵמר‪ֱ :‬ה ֵוי ַעז‬
‫מפני בשר ודם יותר ממה שהוא ירא מפני‬          ‫ַּכ ָּנ ֵמר וכו' (אבות פ"ה מ"כ) פרט ארבעה דברים‬
‫השם יתברך משם נלמוד לענין עשיית מצוה‬         ‫בעבודת הבורא יתברך‪ .‬משום דלכאורה‬
‫שלפעמים אדם מניח מלעשותה מפני שהוא‬           ‫נראה שאלו הדברים ארבעה שהם שנים דקל‬
‫מתבייש מבני אדם יותר ממה שמתבייש‬             ‫כנשר היינו רץ כצבי ועז כנמר היינו גבור‬
‫מהשם יתברך שמניח מלעשות מצותו וזהו‬           ‫כארי וא"כ יקשה על יהודה בן תימא למה‬
                                             ‫כפל הענין במלות שונות זה פעמים לכך כתב‬
           ‫שכתב וכן הוא לענין הבושה וכו'‪.‬‬
                                                     ‫דארבעה דברים הם כדמפרש ואזיל‪.‬‬
‫ובאמרי אמת (זכור)‪ :‬ועשית ציץ זהב טהור‬        ‫ומ"ש בעבודת הבורא יתברך‪ .‬משום דקצת‬
‫ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה'‪ ,‬וכן‬          ‫דברים אלו נראה שהם הפך עבודתו יתברך‬
‫נקרא הציץ נזר הקודש‪ ,‬כתיב קודש ישראל‬
‫לה' ראשית תבואתה‪ ,‬ישראל הם באמצע בין‬
‫קודש ובין לה' וזה הוא רמז לציץ שישראל‬
   368   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378