Page 385 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 385

‫מוהר"ן הפש‬  ‫‪Pg: 385 - 13-Front 21-10-25‬‬         ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קמט‬

‫ּכִי ֶצ ֶדק ּ ִדינָא‪ּ ,‬ו ִמׁשְּפָט ַר ֲח ֵמי‪ .‬וְז ֶהּו‪ַ ,‬על ִמׁ ְשּפְ ֵטי ִצ ְד ֶקָך‪ַ ,‬היְנּו ׁשֶּ ֶצ ֶדק ּגֹובֵר ַעל ִמׁשְּפָט‪.‬‬

                    ‫הַּ ִתּקּון לָזֶה‪ֲ ,‬חצֹות לַיְלָה ָאקּום‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬
‫כי "צדק דינא"‪ ,‬ו"משפט רחמי" (פתח אליהו)‪ .‬ב) וזהו "על משפטי צדקך"‪ ,‬היינו שצדק‬
‫גובר על משפט‪ ,‬ומדת הדין גובר‪ ,‬התקון לזה "חצות לילה אקום" (ע"ע לעיל סי' נ"ד סעי' ו')‪.‬‬

                   ‫ג) כי בחצות מתעורר מדת הרחמים‪ ,‬שממתיק הדינים גם של "צדק"‪.‬‬

            ‫ליקוטים‬

‫הם נה״י‪ ,‬לכן נקראים כלם ע״ש צדק‪( .‬עי׳ זהר ויצא‬  ‫שירות ותשבחות אחריהם‪ ,‬כי מלאכים אלו‬                                               ‫‪1‬‬
                                                ‫חשובים מישראל‪ ,‬להיותם מבחינת מחזה‬
‫אות צ״ח) הכל להראות איך הנהגת העולם‬             ‫ולמעלה דמדורין‪ ,‬ולפיכך ישראל מקבלים‬
‫הוא בצדק ומשפט‪ ,‬אבל לא שיש לך צדק ידוע‬          ‫כח מהם לומר שירה‪ .‬אבל המלאכים מבחינת‬
‫שהוא דין‪ ,‬ולא משפט ידוע שהוא רחמים‪,‬‬             ‫מחזה ולמטה דמדורין‪ ,‬אומר לעיל בהיפך‬
‫ולא מכל מדות אלו כלל‪ ,‬אלא הוא אור פשוט‬          ‫(באות מ"ג) שאינם יכולים להמשיך שירתם‬
‫וכולל כמ״ש חז״ל על המן שהיה לחם מן‬              ‫עד דישראל לתתא פתחי ואמרי שירתא‬
‫השמים משום שלא נתגשם בהתלבשותו‬                  ‫וכו' ע"ש‪ .‬כי אלו המלאכים להיותם מבחינת‬
‫בעולם הזה‪ ,‬שכל אחד היה טועם בו כל מה‬            ‫מחזה ולמטה כמו בחי' ישראל‪ ,‬נמצאים‬
‫שרצה‪ ,‬ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות‬             ‫פחותים במעלה מישראל‪ ,‬וצריכים לקבל כח‬
‫המשונות והפוכות כי כלום יש לך נותן‬
‫מה שאין בו‪ ,‬ואיך אפשר שיהיו ב׳ הפכים‬                              ‫מישראל להמשיך שירתם‪.‬‬
‫בנושא אחד‪ ,‬אלא על כרחך שהוא לעצמו‬               ‫וע"ע שם (ויקהל‪ ,‬אות טו‪ ,‬אות כא‪ ,‬ויקרא אות‬
‫הוא פשוט ומופשט מכל הטעמים‪ ,‬וכלול‬
‫מכל הטעמים באופן שהמקבל הגשמי היה‬                                                              ‫שצה)‪.‬‬
‫יכול להבדיל לעצמו הטעם שרצה בו‪ ,‬ובדרך‬
‫זה אפשר להבין כל דבר רוחני שלעצמו הוא‬           ‫ב) בתיקו"ז ע"פ מעה"ס (הקדמה אחרת‪,‬‬
‫יחיד ופשוט מכל הצורות שבעולם‪ ,‬ובביאתו‬           ‫מאמר פתח אליהו‪ ,‬אותיות טו‪-‬ז)‪ :‬אתה חכם ולא‬
‫אל המקבל התחתון אז יעשה בו איזו צורה‬            ‫בחכמה ידועה‪ ,‬אתה הוא מבין ולא מבינה‬
‫מוגבלת לפי תכונתו‪( .‬עי׳ בתלמוד עשר הספירות‬      ‫ידועה‪ ,‬כי הוא חכם מעצמו ומבין מעצמו וחכמה‬
                                                ‫לא נקראת בשם חכמה‪ ,‬וכן בינה בשם בינה אלא‬
      ‫הסתכלות פנימית ח״א שהאריך בזה)‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                                ‫מטעם שהוא מילא אותם בחכמה ובינה‪( .‬עי׳ זהר‬

‫עוד שם (תיקון כ"א‪ ,‬אות תכה‪-‬ו)‪ :‬מלכות‬            ‫בא אות רכ״ד) ואין לך מקום ידוע‪ ,‬שיגביל אותך‬                                       ‫‪LIKUTEY MOHARAN VOL-5‬‬
‫מבחינת הדין שבה נקראת צדק בלא ה׳‪,‬‬
‫ונקראת ד' מלשון דלות‪ .‬ובסוד הזווג הגדול‬         ‫כי הקב״ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו‪ .‬ומה‬
‫דצדיק וצדק‪ ,‬עולים זו״ן למקום או״א עלאין‪,‬‬
‫ז״א במקום אבא ומלכות במקום אמא‪ ,‬וזווגם‬          ‫שהאציל את האצילות‪ ,‬אינו אלא שישיגו בני‬
‫הוא פב״פ כמו או״א עלאין‪ ,‬כי התחתון‬              ‫אדם את תוקפו וגבורתו ולהראות להם איך‬
‫העולה לעליון נעשה כמוהו‪ ,‬ואז הנוקבא‬             ‫הנהגת העולם היא בדין ורחמים שהם צדק‬
‫נקראת צדקה‪ ,‬כלומר שנתהפכה לרחמים‪ ,‬כי‬
‫קבלה ה׳ של אמא‪ ,‬להיותה מלבשת עליה‪,‬‬                    ‫ומשפט‪ ,‬כפי מעשיהם של התחתונים‪.‬‬
‫ומוחין אלו מאירים בשבת‪ ,‬שבשבת יש זווג‬           ‫דין הוא גבורה קו שמאל‪ ,‬משפט עמוד‬
                                                ‫האמצעי תפארת‪ .‬צדק מלכות הקדושה‪ .‬מאזני‬
           ‫לזו"ן פב״פ במוחין דאו״א עלאין‪.‬‬       ‫צדק הם שני סומכי אמת היינו נצח הוד‪ .‬הין‬
                                                ‫צדק זה אות ברית יסוד כי מלכות שהיא נקראת‬

                                                ‫צדק ה״ס הבאר‪ .‬ושלשה עדרי צאן הרובצים עליה‬
   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390