Page 412 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 412

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 412 - 13-Front 21-10-25‬‬       ‫בית ליקוטי‬

             ‫תורה קנב‬

‫ּכִי לִ ְפ ָע ִמים ַמׁשְלִיכִין ּו ַמּ ִפילִין ֶאחָד ִמן הָ ֱאמּונָה‪ּ ,‬כְ ֵעין ַמה ּׁשֶּ ָמצִינּו ׁשֶ ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪,‬‬
‫ז ִכְרֹונָם לִ ְבָרכָה (זהר אחרי דף ע"ב)‪ַ .‬על ֶאֶרץ יִ ְשָֹר ֵאל‪ַ ,‬על הַּ ֵמ ִתים ׁ ֶש ֵאינָם ְראּו ִיים לִּ ָקבֵר‬

           ‫ּ ְב ֶאֶרץ יִ ֹשְָר ֵאל‪ַ ,‬וּ ָתבֹואּו ַוּ ְת ַטּ ְמאּו ֶאת ַאְר ִצי ְונַחֲלָ ִתי וכו'‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬
‫כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה‪ ,‬כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו‬
‫זכרונם לברכה (זהר אחרי דף ע"ב) על ארץ ישראל‪ ,‬על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ‬
‫ישראל (ירמיה ב'‪ ,‬ז)‪" :‬ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי" וכו'‪( ,‬עיין ירושלמי כתובות פרק י"ב סוף‬
‫הלכה ג'‪ ,‬כלאים פ"ט ה"ג)‪ .‬ד) שהנביא מתרעם על אלה שמביאים מיתי חו"ל לקבורה בארץ‬
‫ישראל‪ .‬וארץ ישראל נקראת "ארץ אמונה"‪ ,‬והיא מקיאה את עוברי עבירה‪ ,‬כמ"ש‬

                                                           ‫"ותקיא הארץ את יושביה"‪.‬‬

        ‫ליקוטים‬

‫להקבר בארץ הקדושה‪ ,‬עליו כתוב‪ ,‬ותבאו‬       ‫ד) בזוה"ק ע"פ הסולם (אחרי‪ ,‬רצ‪-‬רצא)‪ :‬ר׳‬
‫ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה‪.‬‬        ‫חייא פתח‪ ,‬לאחוז בכנפי הארץ וינערו רשעים‬
‫ארצי‪ ,‬שלא שלט עליה רוח הטומאה בגוף‬        ‫ממנה‪ .‬למדנו‪ ,‬עתיד הקב״ה לטהר את ארצו‪,‬‬
‫ההוא שלכם‪ ,‬שנבלע בו רוח הטומאה‪ ,‬שאתם‬      ‫שהיא המלכות‪ ,‬מכל טומאות העמים עכו״ם‬
‫מביאים לקבור אותו בארצי‪ .‬אתם מטמאים‬       ‫שטמאו אותה‪ ,‬כמי שאוחז בבגדו ומנער את‬
‫אותה להטמאות בו‪ ,‬בגוף הטמא‪ ,‬אם לא‬         ‫הטנופת ממנו‪ ,‬שהם כל הרשעים שנקברו‬
‫שעשה הקב"ה רפואה לארץ‪ ,‬כי כיון שנרקב‬      ‫בארץ הקדושה כך הוא מנער הארץ כדי להשליך‬
‫גוף ההוא מנשב הקב"ה רוח מלמעלה‪ ,‬ודוחה‬     ‫אותם לחוץ‪ ,‬וכדי לטהר הארץ הקדושה‪,‬‬
                                          ‫שהיא המלכות‪ ,‬מסטרא אחרא‪ .‬שכביכול‪,‬‬
  ‫רוח הטומאה לחוץ‪ .‬כי הוא חס על הארץ‪.‬‬     ‫שהיתה מזינה שאר שרי העמים‪ ,‬שקבלה‬
‫ובשלה"ק (שער הגדול‪ ,‬תולדות אדם‪ ,‬מד)‪:‬‬      ‫טומאה מהם להנהיגם ועתיד לטהר אותה‬
‫וטעם הנני משחיתם את הארץ‪ִ ,‬עם הארץ‪,‬‬
‫כמו שארז"ל בבראשית רבה (לא‪ ,‬ז)‪ ,‬לבן מלך‬                     ‫ולהעביר שרי העמים לחוץ‪.‬‬
‫שהיתה לו מניקה כל זמן שהוא סורח היתה‬      ‫ר״ש היה מטהר שוקי טבריא‪ ,‬וכל מת‬
‫מניקתו נרדית‪ ,‬ונקראת מניקה כי משם יונקין‬  ‫שהיה שם היה מעלה אותו ומטהר הארץ‪.‬‬
‫הכל‪ ,‬כמו דאיתמר‪ ,‬טוב הארץ תאכלו‪ .‬ופירוש‬   ‫למדנו‪ ,‬כתוב‪ ,‬ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'‪.‬‬
‫ותמלא הארץ חמס‪ ,‬כענין ותבואו ותטמאו‬       ‫א"ר יהודה‪ ,‬אשרי חלקו‪ ,‬מי שזכה בחייו‬
‫את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה‪ .‬וכתיב‬         ‫לעשות משכנו בארץ הקדושה‪ ,‬שכל מי שזכה‬
‫וישימו ארץ חמדה לשמה‪ ,‬ופירוש חמדה‬         ‫לה זוכה להמשיך מטל השמים שלמעלה‬
‫כלולה‪ ,‬כמו ויכל אלהים דתרגם ירושלמי‬       ‫היורד על הארץ‪ .‬וכל מי שזכה להתקשר‬
‫וחמיד כו' עד וינקה מכחות הטומאה תחת‬       ‫בחייו בארץ הקדושה הזו‪ ,‬זוכה להתקשר‬
‫כחות הקדושה והטהרה‪ ,‬עד כאן‪ .‬וזה לשון‬      ‫אח״כ בארץ הקדושה העליונה‪ ,‬שהיא המלכות‪.‬‬
‫מהר"ם דלוקרט וינקה מכחות הטומאה‬
‫כו'‪ ,‬פירוש כי כאשר אין אדם צדיק בארץ‬                                              ‫וכו'‪.‬‬
‫לעוררה בצדיק העליון‪ ,‬הנה כחות הטומאה‬      ‫עוד שם (תרומה‪ ,‬רפא)‪ :‬מי שנשמתו יוצאת‬
‫שהם שלוחי הדין מתעוררים וממהרין ליכנס‬     ‫בחוץ לארץ הקדושה‪ ,‬וגוף ההוא נטמא ברוח‬
‫ולהטיל זוהמתן בקטרוגתן מכח הנחש‬           ‫הטומאה ההוא‪ ,‬רוח הטומאה ההוא נבלע‬
‫העליון הדין הקשה‪ ,‬ולעשות מלאכתן‪ ,‬וכפי‬     ‫בתוכו עד שחוזר לעפר‪ .‬ואם גוף ההוא‪,‬‬
                                          ‫שנבלע בו רוח הטומאה ההוא‪ ,‬מעלים אותו‬
   407   408   409   410   411   412   413   414   415   416   417