Page 407 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 407

‫‪Pg: 407 - 13-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן תז‬  ‫תורה קנא‬                               ‫_______ ליקוטי‬

‫כל דבר (עיין זוהר בראשית רנו)‪ .‬ה) הו' הוא אות אמת‪ ,‬ואות של התפשטות והשפעה‬
         ‫למלכות (שהיא הלבנה) שאין לה מעצמה כלום‪ ,‬שהו' הוא היסוד כידוע‪.‬‬

                                         ‫ליקוטים‬

‫לתקנא בהאי עלמא‪[ .‬בעת שברא לאדם ומשוטטת בעולם ומוצאת תנוקות הראויים‬
‫הראשון הפריד אותה הקב"ה משם וירדה לה להענש וצוחקת מתוכם והורגת אותם]‪ .‬ודא‬
‫למטה על מנת להתתקן בעולם הזה]‪ .‬כיון איהו בגריעו דסיהרא דאזעירת נהורא‪[ .‬וזה‬
‫דחמאת לחוה דקא מתדבקא לסטרוי דאדם היא עושה בשעת מיעוט הלבנה שממעטת‬
‫בשפירו דלעילא‪[ .‬כיון שראתה הקליפה את אורה]‪ .‬ודא מארת חסר‪[ .‬וזהו שכתוב מארת‬

            ‫חוה שהיא מתדבקת בצדו של אדם שהוא חסר ו' שהוא לשון קללה]‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                         ‫היופי של מעלה]‪ .‬וחמאת דיוקנא שלים‬
‫ה) בתע"ס (ח"ט‪ ,‬דברי הרב)‪ :‬הנה אות ו' של‬  ‫פרחא מתמן ובעאת כדמלקדמין לאתדבקא‬
‫באנפי זוטרי‪[ .‬וראתה בהם צורה מושלמת‪ ,‬ההוי'ה‪ ,‬היא בחינת ז"א כשיצא לחוץ בבחינות‬
‫פרחה ממקומה ורצתה להתדבק כבתחילה ו"ק גלויות‪ ,‬ולא כלולות זו בזו‪ ,‬וע"כ נקרא‬
‫במוחין דקטנות]‪ .‬אינון נטרי תרעין דלעילא‪ .‬אות ו' כמנין שש נקודותיו‪ .‬אמנם עיקר אות‬
‫[אותם שומרי השערים של מעלה לא הניחו זו מורה על קו אמצעי שבו‪ ,‬שדומה לאות‬
‫לה להתדבק בהם]‪ .‬נזף לה קב"ה ונטיל לה ו'‪ ,‬ובפרט נקודת ת"ת שהיא שליש אמצעי‬
‫בשפולי ימא‪[ .‬גער בה הקב"ה והשליכה של הואו‪ .‬אלא שהוא כולל עמו גם ב' הקוים‬
‫למצולות ים]‪ .‬יתבת תמן עד דחטא אדם האחרים‪ ,‬ואז בקו זה האמצעי הנקרא ו'‪,‬‬
‫ואנתתיה וכיון דחטא אדם אפיק לה קב"ה שם מאחורי הת"ת שבו נשארה דבוקה שם‬
‫משיפולי ימא‪[ .‬וישבה הקליפה שם עד בצאתה מעיבור הא'‪ ,‬ונק' ה' אחרונה שבשם‪.‬‬
                                         ‫שחטאו אדם ואשתו ואז הוציאה הקב"ה‬
‫ובזוה"ק ע"פ הסולם (תרומה‪ ,‬תשג)‪:‬‬          ‫ממצולות ים]‪ .‬ושלטא על כל אינון רביי אנפי‬
‫זוטרי דבני נשא דאתחזון לאענשא בחובי וכשנכללו יחד‪ ,‬אש ומים‪ ,‬ופשט אותם‪ ,‬כיריעה‬
‫אבהתהון‪[ .‬והיא שולטת על כל אלו תנוקות פשט אותם‪ ,‬כמ"ש נוטה שמים כיריעה‪ .‬ועשה‬
‫שהם פנים קטנות של בני אדם הראוים מהם אות ו'‪ ,‬של השם הויה‪ ,‬דהיינו ז"א‪ .‬וזו‬
‫להענש מחמת החטאים של אביהם]‪ .‬ואיהי נקראת יריעה‪ ,‬או יריעות‪ ,‬כי אות ו' זו נתפשט‬
‫אזלא ומשטטא בעלמא קריבת לגבי גן עדן ממנה אור אל המלכות‪ ,‬ונעשה יריעות‪ ,‬ז"ש‪,‬‬
‫דארעא וחמת כרובים נטרי תרעא דגן עדן ואת המשכן תעשה עשר יריעות‪ .‬שהם עשר‬
           ‫ויחבא תמן לגבי ההוא להט החרב‪[ .‬והיא ספירות שלה כנ"ל‪.‬‬
                                         ‫הולכת ומשוטטת בעולם ומתקרבת לגן‬
‫עוד שם (יתרו‪ ,‬תצח)‪ :‬בוא וראה כשהאותיות‬   ‫עדן אשר בארץ ורואה את הכרובים שומרי‬
‫שער גן עדן ונחבאת שם אצל להט החרב האלו היו יוצאות בכלל דכר ונוקבא‪ ,‬שהם‬
‫(לקבל מכחו)]‪ .‬בגין דהיא נפקת מסטרהא‪ .‬ז"א ומלכות‪ ,‬המרומזים במלה אנכי (כנ"ל אות‬
‫[משום שהיא יצאה מצד אותו הלהט]‪ .‬ת"צ) ברורות‪ ,‬חקוקות‪ ,‬אות אחת היתה עולה‬
‫וכיון דההוא להט אתהפיך ערקת ומשטטת עליהן‪ ,‬שהיה רושם ומחוקק לאותיות האלו‪,‬‬
‫בעלמא ואשכחת רביי דאתחזון לאתענשא ומעטר אותם‪ ,‬והאות ההוא הולך בכולן‪,‬‬
‫וחייכת בהון וקטלת להון‪[ .‬בשעה שאותו שנחקק מסוד הנר‪ ,‬שהוא בינה‪ ,‬וגם הוא‬
‫להט החרב מתהפך לדין בורחת הקליפה נקרא משום זה‪ ,‬נר‪ ,‬והאות ההיא היא אות‬
   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412