Page 419 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 419

‫מוהר"ן טית‬  ‫‪Pg: 419 - 14-Back 21-10-25‬‬    ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קנג‬

‫וְכֵן ַהּ ַתלְ ִמיד ְוהַָרב‪ ,‬הֵם ּבְ ִחינַת חַּ ָמה ּולְ ָבנָה ּכַ ְמבֹ ָאר ּבְ ָמקֹום ַא ֵחר‪ְ .‬ו ִאם ַהּ ַתלְ ִמיד יֵׁש‬

‫לֹו ּ ָפנִים‪ ,‬הַ ְינּו ּבְ ִחינַת ַאנְּפִין נְהִיִרין‪ּ ,‬בְ ִחינַת ַמְר ָאה ְמלֻּ ֶטׁ ֶשת‪ֲ ,‬אז ַי ָיכֹול לְ ַקּבֵל ּ ָפנִים‪ ,‬לְקַּבֵל_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫וכן התלמיד והרב הם בחינת חמה ולבנה‪ ,‬כמבואר במקום אחר (לעיל בסי' ו' אות ה)‪.‬‬
‫ובמקור נאמר על משה ויהושע‪ :‬פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה‪ ,‬ורבינו‬
‫מלמדנו שזה שייך לכל רב ותלמיד‪( .‬וע"ע בליקו"ת סי' צ"א)‪ .‬ב) אבל לא כל תלמיד מסוגל‬
‫לקבל את האור מרבו שהוא כפני חמה‪ ,‬כי יש בזה תנאים כדלהלן‪ .‬ואם התלמיד יש‬
‫לו פנים‪ ,‬היינו בחינת אנפין נהירין (פנים מאירות)‪ ,‬ג) בחינת מראה מלוטשת‪ ,‬אזי יכול‬

                                 ‫ליקוטים‬

‫ב) בתיקו"ז ע"פ מעה"ס (תוספות לזוהר בי [שאף אחד משלשת הדברים הללו אין בי‪.‬‬
‫ח"ב‪ ,‬אות קסז)‪ :‬ז״א ה״ס קול והנוקבא ה"ס דבור‪ .‬ואדרבה‪ ,‬יין מזיק לי‪ .‬ורבית וחזירים אסורין‬
‫וכן בסוד לילה‪ .‬כי ז״א הוא סוד יום‪ .‬והנוקבא ה״ס לישראל‪ .‬אלא‪ ,‬פני מאירים משום] דאולפני‬
‫לילה‪ .‬כי הרי היא נקראת תורת ה׳‪ .‬ז״א ה״ס שכיח לי‪[ ,‬שלימודי מצוי בידי‪ ,‬וזו סיבה‬
‫הוי"ה ומלכות נקראת תורת הוי"ה‪ .‬והיא תורה להארת פנים‪ .‬דהרי הכי כתיב בקהלת‪" :‬חכמת‬
‫שבעל פה‪ ,‬בסוד המשנה משה קבל תורה מסיני אדם ‪ -‬תאיר פניו"]‪ .‬רבי אבהו אתי לטבריא‪.‬‬
‫ומסרה ליהושע וכו'‪ ,‬והרי העירו שזה נאמר חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין [ראו‬
‫על תורה שבעל פה‪ .‬בסוד פני יהושע כפני לבנה תלמידי רבי יוחנן שפני רבי אבהו מאירים‪.‬‬
‫שהיא מלכות‪ .‬שאילו תורה שבכתב הרי כתוב‪ ,‬אמרון תלמידים אלו לרבי יוחנן]‪ :‬אשכח רבי‬
‫ויצו משה את הלוים נושאי ברית ה׳ לאמר אבהו סימא [מרגלית‪ ,‬שחשבו כי האירו פני‬
‫לקח את ספר התורה הזה‪ .‬וזה אל הלוים שהם רבי אבהו משמחה על שמצא מרגלית‪ .‬ורבי‬
‫ראוים לתורה שבכתב לזה שאחוז בשמש בסוד יוחנן הבין שהאירו פניו משום שמועה חדשה‬
‫פני משה כפני חמה‪ .‬והמלך שהוא ז״א‪ .‬שהתורה בא ששמע בתורה‪ .‬כאשר] אתא רבי אבהו לגביה‬
‫על ידו‪ .‬כי משה האיר להם לישראל‪ ,‬ארבעים דרבי יוחנן‪ ,‬אמר ליה רבי יוחנן‪ :‬מאי אורייתא‬
‫חדתא שמעת [איזה דבר תורה חדש שמעת]?‬       ‫שנה את השמש ביום‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬תוספתא עתיקא‪[ ,‬שמצא ברייתא‬
‫ג) בגמרא (שקלים‪ ,‬ח‪ :):‬חמיתיה [ראתה] ישנה שלא ראה מעולם‪ ,‬וראה בה דברים‬
‫חדא מטרוניתא‪[ ,‬גברת חשובה אחת]‪ ,‬לרבי חדשים‪ ,‬ושמח בה]‪ .‬קרא עליה רבי יוחנן‬
‫יונה‪ ,‬דאפוי נהירין [שפניו של רבי יונה [המקרא הזה]‪" :‬חכמת אדם תאיר פניו"‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                     ‫מאירין]‪ .‬אמרה לו‪ :‬סבא סבא‪ ,‬חדא מהני תלת‬
                                     ‫מלין אית בך [אחד מג' דברים הללו יש בך]‪:‬‬
‫או דשתוי חמרא את [או ששתיין יין אתה‪ ,‬ובמאירי (שם)‪ :‬ראוי לאדם להראות עצמו‬
‫ויין ישמח לבב אנוש ולכן פניך מאירים]‪ .‬או שמח על דברי תורה הן על שקידתו בדלתותיה‬
‫דמלווי בריבית את‪[ ,‬ואין לך דאגת פרנסה‪ .‬הן כשימצא לפעמים שלמד או הבין דבר‬
‫שהמלוה בריבית נח מעמלו ומתרבה הונו]‪ .‬מחדש על הראשונה‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                     ‫או דמגדל חזירי את‪[ ,‬וגם בזה יש רוח הרבה‬
‫ובשיטה מקובצת (נדרים מט‪ :):‬חכמת‬      ‫ולכן פניך מאירים שאין לך דאגת פרנסה]‪.‬‬
‫אמר לה [קללה]‪ :‬תיפח רוחה דההיא איתתא אדם תאיר פניו לפי שהתורה מחמם טבעו‬
‫[של אשה זאת]‪ ,‬דחדא מאלין תלת מילין לית והחמימות נראה בפנים יותר‪.‬‬
   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423   424